איך משחקי מחשב משפיעים עלינו?
זוהי אחת השאלות המעניינות ביותר שבהן עוסקים חוקרי משחקי הוידאו / משחקים דיגיטליים.
גבר, גבר. לא קצין ולא ג'נטלמן?
מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת PLoS ONE מצא שגיימרים גברים צעירים (בגילאי 15-20) שמזדהים מאד עם דמויות אווטארים גבריות שעימם הם פועלים ומשחקים במשחק וידאו סקסיסטי ואלים, GTA גילו פחות אמפתיה כלפי נשים מוכות בחיים האמיתיים. קבוצת גיימרים צעירים אחרים ששחקו במשחק ירי בגוף ראשון מלחמתי אלים, שאין בו מרכיב סקסיסטי (HALF LIFE) לא נמצאה ירידה ברמת האמפתיה כלפי קורבנות אלימות נשים.
החוקרים טוענים שהם הוכיחו את הקשר בין הזדהות עם דמות האווטאר גברית קשוחה ואלימה במשחק של השחקנים, לבין ירידה ברגשות האמפתיה כלפי גילויי אלימות כנגד נשים בחיים האמיתיים.
זוהי הכותרת שתקראו בעוד כמה שעות במדיה:
מחקר חדש קובע שמשחק מחשב אלים וסקסיסטי גורם לגיימרים גברים צעירים להיות פחות אמפתיים כלפי נשים מוכות בחיים האמיתיים.
זה נורא, אותכם להדס שטייף!
עכשיו ברצינות. הבא נפנה לעובדות שדליתי מתוך המחקר שפורסם במקור*:
עשרים ושניים גיימרים צעירים (לומדים בתיכון בגילאי 15-20?) שחקו בדמות אווטארים גבריות במשחק GTA Vice City במשך 25 דקות ובצעו משימה אלימה שכללה הריגת חברי כנופיה יריבה בכל מיני דרכים יצירתיות. בתום המשחק, הם התבקשות לענות על שאלון לבחינת הדימוי הגברי הקשוח שלהם, שכלל הגדים סקסיסטיים. לאחר מכן, נמצא שהם הפגינו פחות אמפתיה כלפי שתי תמונות רישום אילוסטרציה בעפרון של אישה מוכה.
תמונת רישום אילוסטרציה בעיפרון של אישה מוכה? מדבר כזה אפשר להסיק בדיון המלומד במאמר שגברים צעירים שמשחקים במשחק מחשב אלים (סקסיטי, זה נתון לפרשנות) במשך עשרים וחמש דקות הופכים להיות לא קצין ולא ג'נטלמן, רחמנא ליצן, לא אמתיים לנשים מוכות במציאות, כן במציאות. באמת?
להלן המסקנות שלי בנושא:
ראשית, לא צריך להזעיק את הדס שטייף.
שנית, חקר משחקים דיגיטליים הוא תחום שנמצא בחיתוליו. רק שלוש עשרה שנה בלבד חלפו מאז הקמת איגוד חוקרי המשחקים הדיגיטליים העולמי בשנת 2003.
DiGRA – Digital Games Research Association
מחקרים שמנסים לבחון את השפעת המשחקים הדיגיטליים על עמדות, תפיסות ורגשות של גיימרים באופן רציני ומעמיק מחייבים מחקר בפריזמת זמן גדולה יותר מאשר עשרים וחמש דקות.
יש להשתמש בכלים מתאימים כדי לבחון את השאלה החשובה שהוצגה בפתיח המאמר, אבל השיטה שבה השתמשו כדי לבחון את השאלה היא כמו:
לתת לאיתי תירן לשחק בתפקיד השחקן הראשי הנאצי בהצגה גטו ולקבוע שבגלל זה הוא גזען
לראות את הסרט מלתעות בקולונוע ואז לקבוע שכרישים הם מסוכנים וטורפים בני אדם ולכן אסור לשחות בים.
ואחרון חביב, האופן שבו מבצעים מניפולציה בבחירת המקורות ובמתודולוגיה המחקרית כדי לשרת אג'נדה מסויימת, היא טובה בשביל לתפוס כותרות בעיתון ולהגביר את הטראפיק באתרים. בפועל זה מזיק ופוגעת בכל החוקרים המקצועיים והרציניים שעוסקים בתחום.
ד"ר אלחנן גזית מרצה, יועץ וחוקר גיימינג וחדשנות דיגיטלית. מומחה להתנהגות משתמשים ולמידה בסביבות מציאות מדומה ומשחקים. עוזר למנהלי חברות הייטק, סטארטאפים והורים לילדים ליישם חשיבה משחקית לצמיחה עסקית ואישית דרך הרצאות, סדנאות ותכנים שהוא יוצר ומפרסם בניוזלטר MetaYeda, בפודקאסט גיימינג בראש וביוטיוב.
להזמנת הרצאה (גם מקוונת בזום:) | לקביעת פגישת ייעוץ | הרשמו לערוץ יוטיוב | האזינו לפודקאסט גיימינג בראש בכל זמן ובכל אפליקציית הסכתים שתבחרו | גילוי נאות | פייסבוק | אהבתם את הפוסט? הרשמו לניוזלטר MetaYeda
מקור:
גזית, ח׳ (2016, 16 באפריל). מה זה חקר משחקי מחשב? [הודעה בבלוג משחוק העתיד]. אוחזר מתוך: https://www.gamefulheroes.co.il
Gabbiadini, A., Riva , P., Andrighetto L., Volpato, C. & Bushman, B.J. (2016). Acting like a Tough Guy: Violent-Sexist Video Games, Identification with Game Characters, Masculine Beliefs, & Empathy for Female Violence Victims. PLoS ONE, 11(4): e0152121. doi:10.1371/journal.pone.0152121