לא גיבור ולא נעלים
שקפצתי למסילת הרכבת לא העסקתי את עצמי בשאלה האם אני גיבור. לא חשבתי על שום דבר פרט לדבר אחד. אני חייב להציל את האיש לפני שהרכבת תגיע ותדרוס אותו*. לא היו מצלמות במעגל סגור והאחראים בתחנה לא ראו שהוא איבד את שיווי משקלו ונפל על הפסים.
היינו בעיר קלן בגרמניה. החזקתי בידי שקית עם חולצה ונעלי ספורט, שלל קניותי. בקטנה. כשנכנסנו לתחנה ראיתי ששעון התחנה מורה שישים ושבע שניות להגעת הרכבת.
איזה יעילות גרמנית.
אצלנו בארץ, טרום אפליקציית מוב-איט, לא היה מצב לדעת מתי יגיע האוטובוס הבא לתחנה.
זרקתי את השקית שקניתי על מדרכת התחנה ורצתי
כעת הייתי למטה
עשיתי בראש חשבון מהיר
הריצה והקפיצה לפסים, שבע שניות
נותרו לי שישים שניות בדיוק.
במבט אחד קלטתי את הסיטואציה
האיש הזקן שכב שגופו כלפי מטה על הפסים
ראשו מוטה הצידה ועל מצחו פסים רחבים בצבע אדום
הוא היה מחוסר הכרה ולצידו בקבוק זכוכית שבור
אין זמן
ניסיתי למשוך אותו כלפי מעלה לעבר שפת מדרך המסילה
לא הצלחתי. הוא היה הרבה יותר כבד ממה שחשבתי ביחס לממדי גופו.
ניסיון שני
תפסתי את שולי המעיל שלו
שלושים שניות להגעת הרכבת
מאמץ נוסף. הצלחתי להכניס את ידיי מתחת למעילו של האיש
חבקתי אותו והרמתי אותו כלפי מעלה
ותוך כדי שראשו שמוט לפנים, שילבתי את שתי ידיו והנחתי את כפות ידיו יחד על שפת מעקה המסילה הגבוה, כמו שעושים לטובע, כפי שאומנתי לעשות בקורס מצילי בריכה צעירים.
ידיו של הקשיש שימשו כנקודת עוגן.
הנחתי את ידי על שתי כפות ידיו וצעקתי לדודי, חברי למשלחת להתעשת.
ביקשתי שיעזור לי להחזיק ביידי הקשיש בזמן שקפצתי למעלה
תוך כדי שאני ממשיך לתפוס את כפות ידיו של הקשיש כדי שלא יחליק למטה חזרה לפסי הרכבת.
ניסתם פעם להרים אדם מחוסר הכרה? זה כמו להרים משקולת אבן
יחד הצלחנו למשוך ולהעלות את הקשיש חזרה לשפת מדרכת התחנה.
לוח שעון התחנה התחלף
עשר שניות להגעת הרכבת
הגרמנים האלה עם הדייקנות שלהם
הורגים אותי.
ריח חריף של אלכוהול נדף מפיו של האיש
הבטתי בפניו.
הוא שכב כשעיניו עצומות
ושער ראשו לבנות.
סתם שיכור חשבתי.
שני שוטרים לבושי מדים שחורים רצו לעברינו.
צעדתי כמה צעדים לאחור.
הרכבת עצרה בתחנה.
שתי דקות מאוחר יותר היינו על רכבת אחרת בדרך חזרה.
נעמה עמדה לידי ומסרה לי את השקית עם נעלי הספורט שהפלתי קודם.
״תסתכל יורד לך דם, נפצעת?״
את החולצה ומכנסי הג׳ינס שלי עיטרו פסים של דם כמו בציור של חאן מירו
"זה לא הדם שלי" השבתי, "זה של הזקן".
טאק-טק, טאק-טק, טאק-טק
כמו קולות הרכבת שנעה על הפסים
המחשבות התחילו לרוץ בראשי:
מה ההסתברות שהאיש המבוגר שהצלתי זה עתה
היה בצעירותו נאצי?
כל משפחת סבתי וסבי הושמדו בשואה.
מה חשבתי לעצמי, למה קפצתי?
אף אחד מחבריי לא עשה זאת, גם לא המלווים הבוגרים שלנו.
יכולתי להתחשמל מהפסים, איזה טיפשות. ועוד בשביל מה,
להציל איזה נאצי?
הייתי בן שש-עשרה וחצי**
לא גיבור ולא נעלים.
אפילוג
התרגשות הגדולה עברה לי אחרי מספר שעות. לא ידעתי מה זה אלטרואיזם. היום אני יודע שבעת ביצוע מעשה ההצלה השתרר במוחי נוירוטרנסימטור בשם דופאמין הידוע יותר בכינוי "מולקולת האושר" שגרם לתחושת ה"היי" שלי. הבסיס להתנהגות אלטרואיסטית כלפי אחרים הוא אמפתיה וחופש הבחירה לבצע פעולות למרות שהן עשויות לסכן אותנו. אבל אנחנו וגם בעלי חיים מתוכנתים לכך מבחינה גנטית. יש לנו "גן אנוכי" כמאמר החוקר ריצ'רד דוקינס.
אי אפשר להסביר את המעשה שלי לפי עקרון "ההכבדה" של אמוץ זהבי, על פיו מעשים שיכולים להתפרש כאלטרואיסטיים הם דרך להבעת עוצמה ויכולות. אלה מהווים סמנים לבני המין השני על יתרון גנטי של ה"אלטרואיסט" כביכול כבן זוג פוטנציאלי. אבל הנערה הכי יפה וה"שווה" במשלחת לא הייתה בראש שלי.
אין לי הסבר הגיוני לפעולה שעשיתי.
כמו שאומרת אימו של במאי הסרט הדקומנטרי ״10% מה הופך אדם לגיבור?״ יואב שמיר: "תשאל אותו במרומים".
אחרי הרבה שנים, במהלך טיול ג'יפים לצפון, מצאתי את עצמי קופץ שוב להציל נערה בשם רוני ממוות בטביעה במערבולת נחל דישון.
העולם הוא כמו משחק תפקידים מרובה משתתפים מקוון ענק עבור גיבורי עידן המשחוק. ~ חנן גזית
על פי הגישה שפיתחתי GamefulHeroes כל אחד יכול לבחור ולחליט האם להשאר במצבו הנוכחי או להשתנות ולהיות הגיבור והבמאי הראשי במסע החיים. לממש את הפוטנציאל שטמון בו.
יישום הגישה המשחקית לחיים (Gameful Mindset) הזו מאפשרת לכל אחד להתמודד טוב יותר גם עם האתגרים, המשימות והקשיים שבדרך.
* מזכיר במעט את סיפור "גיבור הרכבת התחתית של ניו-יורק" בסרט הדקומנטרי המעולה שראיתי: ״10% מה הופך אדם לגיבור?״ של הבמאי והיוצר יואב שמיר.
** חבר במשלחת נוער של תלמידים מצטיינים במסגרת תוכנית "ערים תאומות".
אודות המחבר
ד"ר חנן גזית עוזר למנהלי ארגונים וחברות, יזמים, מורים ובני נוער לשלב מִשְׂחוּק gamification וגישה משחקית Gameful Mindset כדי למצות את הפוטנציאל האישי, להעצים יכולות ולשפר תוצאות באפליקציות ואתרים, פרסום ושיווק, מערכי מכירות והדרכה, למידה ואימון.
יש לך שאלות עבורי? ניתן לצייץ אותן בטוויטר ל VRider@ בצירוף התגית (האשטאג) GamefulHeroes# , להוסיף תגובה פה או בדף הפייסבוק. לחילופין אפשר לשלוח אותן אלי בדואל על ידי הקלקה על אייקון המעטפה שנמצא ^ בתפריט העליון.
חזרה לתוכן העניינים
קרדיט צילום: תמונת כותרת Picturepest רישיון שיתוף CC BY-NC-ND