חוקר התקשורת והתרבות הידוע מרשל מקלוהן כתב בספרו הידוע ש"המדיום הוא המסר". הוא התכוון לכך שהטכנולוגיה מרחיבה את יכולותיו של האדם ויחד עם זאת משנה ומשפיעה על החברה והתקשורת בדרכים רבות ושונות (1967). המצאת הגלגל לפני הספירה הרחיבה את את יכולת האדם לנוע למרחקים ולכבוש טריטוריות חדשות. כיום, השילוב של שתי ההמצאות החשובות הללו הגלגל והסמארטפון יכול להיות לפעמים קטלני מחריב חיים.
כשמסמסים בנהיגה מאבדים חיים
פרופ' טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים סבורה שאי אפשר לאסור על שימוש בניידים בזמן נסיעה ברכב. לדבריה "התקיימו הרבה דיונים בנושא בכנסת, ומוסכם על כולם שזו גזירה שהציבור לא יעמוד בה" (מתוך ראיון ב"ערב חדש" ערוץ 1 עם דן מרגלית, 15 לפברואר 2016).
כל הקמפיינים המושקעים כמו "סמס אחד לא שווה חיים שלמים" ו – "זה יכול לחכות" של חברת איי.טי.אן טי, או קמפיין "לא מסמסים כשנוהגים" בתוכניתה של אופרה ווינפרי לא עזרו עד כה למיגור תאונות הדרכים.
גם קמפיינים של הפחדה לא עובדים. בשנים האחרונות כמות תאונות הדרכים הולכת ועולה למרות המאמצים הכבירים שמשקיע משרד התחבורה וגם עמותת אור ירוק במניעתן. בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשנת 2016 דווח על השקעה של 100,000,000 מליון שקל במצלמות מהירות. השקעה שלא הוכיחה את עצמה עד כה.
האם אנחנו צריכים לקבל את הקטל בדרכים כגזרת גורל, כתשלום על אימוץ הקדמה הטכנולוגית?
חד משמעית לא.
"הגורם האנושי" שמחזיק בהגה מכור לסמסים ולייקים בסמארטפון, רובוט לא
כמאמר הפתגם "כשמנסרים עצים, עפים שבבים", החיים מתרסקים על הכביש. האפקט של תאונות הדרכים משפיע כמו אבן שנזרקת לאגם. מעגלים של משפחה, חברים נפגעים ונהרסים. על זה פחות מדברים. אבל גם חשוב להכניס למודעות, אם אנחנו רוצים לשנות משהו.
המאבק בתאונות הדרכים מתמקד בעיקר ב"בגורם האנושי", כי שבריר שניה של הסחת הדעת בזמן הנהיגה, זה מספיק.
ההבטחה של חברות הטכנולוגיה הגדולות, פייסבוק, גוגל, מייקרוסופט וגם אפל היא שבעתיד הקרוב, רובוטים יקחו את שליטה על ההגה לידיים. מכונות הבינה המלאכותית במכונית שלנו יחליפו אותנו בנהיגה. לא עוד "גורם האנושי" חלש האופי. המכונות לא יעיפו מבט בסמארטפון בזמן הנהיגה.
אבל עד כה, לא נמצאה המכונה שתחליף את האדם בנהיגה בטוחה בדרכים. תשאלו את אלון מוסק, מייסד טלסה, יצרנית המכונית החשמלית הכי מתקדמת בעולם. גם מייסדי חברת מובלאיי יודעים שיעברו כמה שנים טובות, עד שניתן לרובוט להחליף אותנו כ"טייס אוטומטי" בירידות שער הגיא מירושלים לתל-אביב.
פיתוחים טכנולוגיים ואימוצם על ידי החברה האנושית לוקח זמן, זמן יקר מידי. מתחילת השנה נהרגו בכבישי ישראל ארבעים ושישה בני אדם. על פי נתונים שהוצגו בדיון מיוחד שנערך בועדת הכלכה של הכנסת בחודש שעבר בנושא תאונות הדרכים, במהלך השנתיים האחרונות נהרגו בתאונות 676 אנשים. על פי תחזיות חברות תעשיית הרכב המובילות בעולם, ייצור מכוניות ללא נהג יגיע לשוק בשנת 2020 לכל המוקדם. לדעתי, אימוץ ושילוב טכנולוגיות אלה ברכבים שלנו, עשוי לקחת גם עשר שנים ויותר. בחשבון פשוט אם המצב לא ישתנה, בעשר השנים הקרובות יהרגו כפי הנראה בכבישי ישראל 3,380 אנשים וחייהן של אלפי משפחות יהפכו לסיוט. הלוואי שאתבדה.
[ עדכון חדשות, 6 למרץ 2016]:
ילד בן 11 עם אופניים נדרס למוות, לאחר שאוטובוס עלה עליו במעבר החצייה בעיר חולון. נהג האוטובוס עוקב לחקירה. עוד שורה מזעזעת נכתבה.
האם הכרחי לשלם את המחיר?
עצרתם רגע לחשוב על המחיר שאנחנו משלמים? "תשכח מזה" אתם אומרים לי, ואתם צודקים. מבחינה פסיכולוגית אנו "מתוכנתים לאופטימיות". מכירים את המשפט "אולי זה יכול לקרות למישהו אחר"?
לא צריך לשכנע את המשוכנעים שלא שווה לאבד את החיים בגלל סמס או לייק אחד. אבל כמו שרופאים שמעשנים סגריות יודעים שזה מזיק להם, יש לנו פער בין הידיעה לבין העשיה ושינוי ההרגלים. אז איך לעזאזל נפסיק את משחק הדמים בדרכים?
אני מציע שלוש דרכים שיתרמו לשינוי המצב:
1. רגולציה על חברות הטכנולוגיה הגדולות ויצרניות הרכב
חברות הטכנולוגיה הענקיות שמרוויחות מילארדי דולרים, חייבות לקחת אחריות על מכונות הלייקים והסמסים שאנחנו מחזיקים ביד. כשאנו רוכשים סמארטפון או טאבלט, אנחנו מקבלים "בילד-אין" יחד עם מערכת ההפעלה את האפשרות לקבוע מצב "טיסה". למה? כי חברות התעופה דרשו בטיחות וקיבלו.
כמו שאפליקציית לוח שנה ושעון מעורר מגיעות עם מערכת ההפעלה בעת רכישת סמאטרפון חדש, יוטל על החברות הטכנולוגיה לפתח ולהוסיף אפליקציה שתזהה מתי אנחנו במצב נסיעה ברכב. במצב נסיעה ברכב נקבל התראה שמשביתה את קבלת השיחות, סמסים או ההתראות. נוסעים ולא נוהגים ברכב? נוכל לבצע באופן אקטיבי שחרור של ברירת המחדל "מצב נסיעה". חברות יצרניות המכוניות יוסיפו מצידן שכבת הגנה נוספת בליד-אין בתוך מערכות המולטימדיה של הרכב. תוסף שימנע קבלה ושליחה של סמסים מהסמארטפון של הנהג תוך כדי נסיעה.
האם השינוי יבוא מהשטח? החשיפות והגילוים האחרונות מתוך פייסבוק עצמה, לגבי הנזק הרב שגורמות הרשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם למשתמשים, מצביעים על התעוררות של דעת ההמונים לגבי הרגולציה הנדרשת על ענקיות הטכנולוגיה.
2. שילוב טכנולוגיות "מצילות חיים" חדשניות
השינוי יבוא מאומת הסטארטפ. יזמים ולא ממשלות יביאו את השינוי. קחו לדוגמה את מובלאיי. מחקרים הראו שמערכות שמתריעות מפני סטייה מנתיב הנסיעה יכולות לצמצם משמעותית את מספר תאונות הדרכים. עד שיגיעו המכוניות ללא נהג, מדוע מערכות כמו מובלאיי לא מורכבות בכל הרכבים החדשים והמשומשים בישראל כסטנדרט? בכל ציי הרכב המסחריים והממשלתיים, המשאיות והאוטובסים? איך אף אחד לא רואה שההשקעה הכספית הזו תחזיר את עצמה ובגדול. כל שנה מחיר הקטל בכבישים עולה לנו ששה עשר מליארד שקל (נתונים מאתר עמותת אור ירוק, 2016).
3. יישום משחוק לנהיגה בטוחה בדרכים
במקום "מקל", הגזרות והעונשים שהציבור לא יכול לעמוד בהן נעניק גזר, תגמולים על שינוי התנהגות לטובה בדרכים. ניתן לעשות זאת באמצעות אפליקציה משולבת משחוק.
מה זה משחוק?
מִשׂחוּק" או גיימיפיקיישן באנגלית, נטבע לראשונה על ידי ניק פלינג בשנת 2002. אני מגדיר מִשׂחוּק כ"שילוב חשיבה ועקרונות משחקיים בכל מה שהוא לא משחק בהגדרה במטרה להניע לפעולה מהנאה, לעודד אינגייג’מנט, נאמנות, לשנות הרגלים ולסייע בפתרון בעיות" (גזית, 2011).
משחוק אפקטיבי מושתת על הנעת אנשים לפעולה מתוך חיבור למנועי מוטיבציה פנימית שלהם ולא רק למתן תגמולים, נקודות ועיטורים (מוטיבציה חיצונית).
כשאנו מעציבים משחוק אנחנו מפתחים ומעצבים את מסע השחקנים המשתתפים במרחב. כל אחד הוא "הגיבור" הראשי. אנו יוצרים לכל שחקן משתתף הזדמנויות לחוות "נצחונות אפיים" שמושתתים על התמודדות עם משימות מותאמות ליכולות האישיות. משימות שמאתגרות ויוצרות חוויית התקדמות מתוך מתן אוטונומיה ושליטה. המשימות מאפשרות לשחקן לבטא את העצמי שלו, מעצימות אותו דרך יצירת תחושת שייכות [חיברות] במתן עזרה לזולת וגם כתורם למטרה גדולה יותר מאשר רק לעצמו.
אתם יכולים לדמיין את עצמכם נוהגים בלי WAZE?
וויז האפליקציה שנמכרה לחברת גוגל עבור ביליון דולאר שינתה את חווית נהיגה של כולנו.
נכון להיום יש לוויז 50,000,000 משתמשים. הסוד של וויז הוא המשחוק שבאמצעותו היא הצליחה לרתום את חכמת ההמונים לפתרון הבעיה. גדודי מתנדבים עובדים שעות נוספות ובחינם כדי לשפר את חווית הנהיגה בדרכים עבור כולנו, בעשרות מדינות בעולם.
משחוק במקום "מלחמה" בנהגים
ידוע לכולם שמשחק הוא הדרך הטובה ביותר לשנות התנהגות של אנשים לטובה. אפליקצית משחוק שתותכן ברכב, תעניק לנהגים תגמולים מסוגים שונים עבור סגירת הסמארטפון בזמן הנהיגה. הרעיון של האפליקציה הוא לשבור את לולאת המשוב המובנת בהסחת הדעת לסמס או ללייק. האפליקציה תספק "פיצוי" לנהגים ש"מנעו מעצמם" את הציפיה לקבלת סיפוק ו/ או את הסיפוק המיידי שמתקבל מהסטת המבט לקבלת הודעה / משלוח סמס / דיבור בנייד.
אפליקציית משחוק נהיגה בדרכים בפיתוח
האפליקציה תכלול מערכת ניקוד, לוח תוצאות, אפשרויות תחרויות בין חברים והתקדמות בשלבים שונים. הנהגים שיתמידו בשינוי התנהגותם לאורך זמן יוכלו לצבור פרסים ותגמולים כמו במשחק מחשב. את הפרסים הוירטואלים יהיה ניתן להמיר בכסף ובסטוטס המוניטין חברתי בארגון, שווה כסף [ הנחה בביטוח הרכב, תוספת שכר במשכורת של נהג מקצועי, פרס הנהג המצטיין השבועי, החודשי של החברה].
את הנקודות שתצברו, יהיה אפשר להמיר במתנות ופרסים, מוצרים ושירותים של מותגים. ההשקעה באפליקצית המשחוק תבוצע על ידי משרד התחבורה, עמותת אור ירוק והחברות המובילות במשק שיצטרפו למהלך וייתנו מאצ'ינג שווה ערך כספי.
האפליקציה נמצאת בפיתוח. אחת הדרכים ליישום מהיר בציי רכבי החברות המסחריות וציי הרכבים של מוסדות השלטון והמדינה יוכל להעשות באמצעות רגולציה מחייבת בכנסת. הפצת אפליקצית משחוק לנהיגה בטוחה ברבים, תוכל להעשות כתוסף – פלאג-אין בתוכנת וויז, מובלאיי, או כל פלטפורמה ייעודית מתאימה.
עד שרובוטים יקחו מאתנו את השליטה בהגה במכונית האוטונומית.
GAME-ON!
ד"ר אלחנן גזית מרצה, יועץ וחוקר גיימינג וחדשנות דיגיטלית. מומחה להתנהגות משתמשים ולמידה בסביבות מציאות מדומה ומשחקים. עוזר למנהלי חברות הייטק, סטארטאפים והורים לילדים ליישם חשיבה משחקית לצמיחה עסקית ואישית דרך הרצאות, סדנאות ותכנים שהוא יוצר ומפרסם בניוזלטר MetaYeda, בפודקאסט גיימינג בראש וביוטיוב.
להזמנת הרצאה (גם מקוונת בזום:) | לקביעת פגישת ייעוץ | הרשמו לערוץ יוטיוב | האזינו לפודקאסט גיימינג בראש בכל זמן ובכל אפליקציית הסכתים שתבחרו | גילוי נאות | פייסבוק | אהבתם את הפוסט? הרשמו לניוזלטר MetaYeda
הערת העורך: פוסט זה פורסם במקור בפברואר 2016 ועודכן עם פרטים חדשים באוקטובר 2021.