דלת הזכוכית

זהו פוסט המשך של דיון שהתפתח בפייסבוק בעקבות פוסט "מבחן צימצום הבינה" של יגאל ברקת, הורה לילדה בבית ספר יסודי. פוסט המחאה שלו נגד מבחני המיצ"ב הפך לתופעה ויראלית וזכה לאלפי לייקים ושיתופים.

פוסט מבחן צמצום הבינה

וכך כתבתי:

"השכלת המורים בנושא זה היא לא העיקר. גם שאלת השכלת ההורים, לא רלוונטי לעניינו, מה שחשוב זו הקריאה האותנטית והאמיתית של יגאל ברקת (Igal Bareket) לשינוי המערכת, לטובת ילדינו, ויפה שעה אחת קודם.

לא שי

גם לי יש ילדים במערכת החינוך. האם אתם יודעים שהשנה, תלמידים עם ליקויי למידה בתיכון יאלצו לעשות שלוש בחינות, שבוע אחרי שבוע ברצף, מבלי לקבל את ההקלות שלהם הם זכאים. זה השי שהשאיר לנו פירון.

זמנים מודרנים

שכשלימדתי יחד עם פרופ' דוד חן את הקורס "מבוא לחינוך" באוניברסיטת תל-אביב, הראנו לסטודנטים כיצד פס הייצור בבית החרושת בולע את צ'רלי צפלין לתוך המכונה בסרט "זמנים מודרניים. אותו דבר קורה לילדים שלנו. הם גדלים לתפארת בזכות ההורים ולא בזכות "התאמת השונות" שלהם לסטנדרטים של המערכת.

modern_times_3
צ'רלי צ'פלין, זמנים מודרניים 1936

מהו תפקיד החינוך?

לילדים שלנו יש זכות למצות את הפוטנציאל שלהם ללמידה . למעשה, תפקיד החינוך הוא לעודד את הסקרנות וההתלהבות שלהם ללמוד, ולחשוף אותם לדברים חדשים. נכון לעכשיו, המערכת עושה את ההיפך, למעט כמה מקרים יוצאי דופן. המערכת מועלת בתפקידה בכך שהיא מטביעה את הילדים שלנו בים של מבחנים וציונים, ועד שהמצב ישתנה, נאלץ להסכים עם דברי הסופר מארק טווין:

"מעולם לא נתתי לבית הספר להפריע להשכלתי".

 

במחשבה שניה, מי אומר שאנחנו צריכים לקבל את המצב הזה כגזרת גורל?

דלת הזכוכית של החינוך

צריך להפסיק עם רגשות האשמה. כל רכיבי המערכת: המורים, התלמידים וההורים נמצאים באותה סירה. מפליגים עד שנתקעים בדלת זכוכית, ללא מוצא, כמו בסרט "המופע של טרומן".

truman-show-the-truman-show-tv
המופע של  טרומן, 1998

עיצוב מוכוון אדם

צריך "להפוך" ולעצב מחדש את "דלת ותקרת הזכוכית" של החינוך" ברוח האדם, ולא על פי "הספקים" של "חומר הלימוד". באנגלית זה נשמע טוב HUMAN CENTER DESIGN. ובאותה הגישה:

"אם הפרח לא צומח, צריך לשנות את סביבת הגידול שלו, לא את הפרח"

אם צמח לא פורח - ציטוט קשור לחינוך דור המסכים
מה עושים שהפרח לא פורח?

עיצוב למידה אינו עיצוב של עוד מוצר. חינוך הוא דבר מורכב, אבל אפשר ללמוד מפרופ' דון נורמן, כמה דברים על עיצוב נכון ואנושי. מכוון אדם. קחו למשל את נושא המשוב והנראות.

בקליפ "זה לא אתה, דלתות זכוכית גרועות יש בכל מקום", תוכלו לראות ולשמוע את פרופ' דון נורמן בעצמו

 


אודות הכותב
Dr Hanan Gazit GamefulHeroes Owner v1ד"ר חנן גזית עוזר לארגונים, חברות היי-טק, יזמים וסטארטאפים ליישם מיינדסט משחקי ומשחוק gamification לשיפור תוצאות, העצמה ומיצוי הפוטנציאל האישי והארגוני.

יש לך שאלה? אפשר לצייץ אותה בטוויטר ל VRider@ בצירוף התגית GamefulHeroes# , להוסיף תגובה פה או בדף הפייסבוק.  אפשר גם לשלוח גם בדואל.

 


חזרה לתוכן העניינים


 

קישורים:
פוסט "מבחן צמצום הבינה" עם הסטטוס שהתחיל את הכל

 

—-
Cover Photo Credit: epicfireworks/FlickrCC BY-NC-ND

 

איך אומרים בעברית אינגייג'מנט?

המורה, אני רק שאלה: איך אומרים בעברית "אינגייג'מנט"?

לאקדמיה ללשון עברית שלום,

למילה "אינגייג'מנט" (engagement) בשפה האנגלית יש שני פרושים: הנפוץ ביותר הוא במובן "אירוסין". השני קשור למדעי הפסיכולוגיה החיובית, מדעי הלמידה, עיצוב התנהגות האנושית בסביבות אינטראקטיביות, משחקים דיגיטליים, רשתות מדיה חברתיות, עולמות וירטואליים ואפליקציות מציאות מועצמת רבודה. "אינגייג'מנט"  במובן "רמת המעורבות והעניין" של המשתתפים / השחקנים בסביבה או בפעילות


זהירות זה ממכר! VR משחקים סייבר-ביט במציאות מדומה

עיצוב ויצירת אינגייג'מנט "engagement" נחשב לאחת מהמטרות המרכזיות של מפתחי אפליקציות, משחקי וידאו וקמפיינים בתחום פרסום ושיווק דיגיטלי. חיפוש אחרי "הגביע הקדוש" של האינטראקטיב אם תרצו. גם המחקר בתחום עיצוב ופיתוח סביבות שמזמנות "אינגייג'מנט" צובר תאוצה בקרב חוקרי ומעצבי משחוק וחוויית משתמש. המילה השכיחה ביותר שבה משתמשים בעברית כמילה נרדפת ל"אינגייג'ימט" היא "מעורבות" או involvement באנגלית.

Engage Videogames
אינגייג'מנט במשחק דיגיטלי

לטעמי, מילה זו איננה מספיקה לתיאור התופעה במלואה. מאחר שלא מצאתי מילה הולמת בשפה העברית, האם תוכלו להשיב לשאלה: איך אומרים בעברית "אינגייג'מנט"?

בברכה,
ד"ר חנן גזית


עדכון: מזכירות האקדמיה ללשון עברית חזרו עם תשובה. מה דעתכם?

On 23 בפבר׳ 2016, האקדמיה ללשון העברית

שלום וברכה,
האקדמיה ללשון העברית לא קבעה חלופה למונח בהקשר זה. הנה כמה הצעות שהעלתה בעבר המזכירה המדעית של האקדמיה רונית גדיש בתשובה לפנייה דומה:
* יחסי גומלין (תרגום של אינטראקצייה)
* הידוד ושם התואר: הידודי (גם זה תרגום של אינטראקצייה)
* התקשרות
* היקשרות
* מעורבות (ראיתי שיש שימוש מסוים במילה הזאת בהקשר זה)
* השתלבות, שילוב גולשים (ואפשר ליצור משולבוּת)
* שיתוף, שיתוף גולשים (ואפשר ליצור משותפות)
* מגע ומשא
בברכה,
תמר קציר


בונוס לקוראי הבלוג

זהו מופע של המילה "Engage" באנגלית במפת מושגים אינטראקטיבית של אפליקציית VisualThesarus. הקליקו על התמונה שמופיעה מטה למעבר לאתר המילון. בשורת החיפוש בראש העמוד הקלידו את המילה "ENGEGE". תהנו

Engage Visual Tesaourus Engage במפת מושגים אינטראקטיבית: אפליקציית VisualThesarus

3 צעדי משחוק למניעת תאונות דרכים

כיגלגל עם סמארטפון יכול להיות שילוב קטלני

חוקר התקשורת והתרבות מרשל מקלוהן, כתב בספרו הידוע ש"המדיום הוא המסר". הוא התכוון לכך שהטכנולוגיה מרחיבה את יכולותיו של האדם ויחד עם זאת משנה ומשפיעה על החברה והתקשורת בדרכים רבות ושונות (1967). המצאת הגלגל לפני הספירה הרחיבה את את יכולת האדם לנוע למרחקים ולכבוש טריטוריות חדשות. כיום, שילובן של שתי ההמצאות החשובות ביותר, למעט אש, הגלגל והסמארטפון, יכול להיות לעיתים קטלני. שילוב שאינו מרחיב, אלא מחריב חיים.

wheel
שילוב גלגל עם סמארטפון יכול להיות קטלני

בתאונת הדרכים הקטלנית בין אוטובוס לבין משאית שעצרה בשול הדרך של כביש מס' אחד, נהרגו אתמול ששה בני אדם ביניהם שני ילדים. בחדשות דיווחו כי נהג האוטובוס נעצר להמשך חקירה באשמת גרימת התאונה בשל דיבור בטלפון הסלולרי תוך כדי נסיעה.

כשמסמסים בדרכים, מאבדים חיים

פרופ' טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים סבורה שאי אפשר לאסור על שימוש בניידים בזמן נסיעה ברכב. לדבריה "התקיימו הרבה דיונים בנושא בכנסת, ומוסכם על כולם שזו גזירה שהציבור לא יעמוד בה" (מתוך ראיון ב"ערב חדש" ערוץ 1 עם דן מרגלית, 15 לפברואר 2016).

כל הקמפיינים המושקעים שאתם מכירים, "סמס אחד לא שווה חיים שלמים" ו "זה יכול לחכות" של חברת איי.טי.אן טי, או "לא מסמסים כשנוהגים" של אופרה ווינפרי שאו, לא עזרו למיגור תופעת תאונות הדרכים. למה?

גם קמפיינים של הפחדה בטלוויזיה לא עובדים. בשנים האחרונות כמות תאונות הדרכים הולכת ועולה למרות המאמצים הכבירים שמשקיע משרד התחבורה וגם עמותת אור ירוק במניעתן. בדו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה דווח על השקעה של 100,000,000 מליון שקל במצלמות מהירות. ההשקעה לא הוכיחה את עצמה עד כה. אני רוצה לשאול שאלה פשוטה:

למה אנחנו צריכים לקבל את משחק הדמים בכבישים כתופעת טבע, תשלום בחיים על אימוץ הקדמה טכנולוגית? התשובה היא: לא. חייבים לעשות משהו ומהר. 

"הגורם האנושי" שמחזיק בהגה מכור לסמסים ולייקים בסמארטפון, רובוט לא

כמאמר הפתגם "כשמנסרים עצים, עפים שבבים", החיים מתרסקים על הכביש. האפקט של תאונות הדרכים משפיע כמו אבן שנזרקת לאגם. מעגלים של משפחה, חברים נפגעים ונהרסים. על זה פחות מדברים. אבל גם חשוב להכניס למודעות, אם אנחנו רוצים לשנות משהו.

המאבק בתאונות הדרכים מתמקד בעיקר ב"בגורם האנושי", כי שבריר שניה של הסחת הדעת בזמן הנהיגה, זה מספיק.

ההבטחה של חברות הטכנולוגיה הגדולות, פייסבוק, גוגל, מייקרוסופט וגם אפל היא שבעתיד הקרוב, רובוטים יקחו את שליטה על ההגה לידיים. מכונות הבינה המלאכותית במכונית שלנו יחליפו אותנו בנהיגה. לא עוד "גורם האנושי" חלש האופי. המכונות לא יעיפו מבט בסמארטפון בזמן הנהיגה.

אבל עד כה, לא נמצאה המכונה שתחליף את האדם בנהיגה בטוחה בדרכים. תשאלו את אלון מוסק, מייסד טלסה, יצרנית המכונית החשמלית הכי מתקדמת בעולם. גם מייסדי חברת מובלאיי יודעים שיעברו כמה שנים טובות, עד שניתן לרובוט להחליף אותנו כ"טייס אוטומטי" בירידות שער הגיא מירושלים לתל-אביב.

telsa car self driving autopilot-s
מכונית טלסה במצב "טייס אוטומטי" ללא נהג

מהו לדעתי הפגם [פייסבוק –גוגל-מייקרוסופט] האטומי [אפל, וויז] בהבטחה הטכנולוגית?

פיתוחים טכנולוגיים ואימוצם על ידי החברה האנושית לוקח זמן, זמן יקר מידי. מתחילת השנה נהרגו בכבישי ישראל ארבעים ושישה בני אדם. על פי נתונים שהוצגו בדיון מיוחד שנערך בועדת הכלכה של הכנסת בחודש שעבר בנושא תאונות הדרכים, במהלך השנתיים האחרונות נהרגו בתאונות 676 אנשים. על פי תחזיות חברות תעשיית הרכב המובילות בעולם, ייצור מכוניות ללא נהג יגיע לשוק בשנת 2020 לכל המוקדם. לדעתי, אימוץ ושילוב טכנולוגיות אלה ברכבים שלנו, עשוי לקחת גם עשר שנים ויותר. בחשבון פשוט אם המצב לא ישתנה, בעשר השנים הקרובות יהרגו כפי הנראה בכבישי ישראל 3,380 אנשים וחייהן של אלפי משפחות יהפכו לסיוט. הלוואי שאתבדה.

הרוגים בתאונות דרכים לפי שנים ידיעות אחרונות 09-02-2016.png
המספרים האדומים: הרוגים בתאונות לפי שנים ( מקור: ידיעות אחרונות 9 לפב' 2016)

 

[ עדכון חדשות, 6 למרץ 2016]:

ילד בן 11 עם אופניים נדרס למוות, לאחר שאוטובוס עלה עליו במעבר החצייה בעיר חולון. נהג האוטובוס עוקב לחקירה. עוד שורה מזעזעת נכתבה.

האם הכרחי לשלם את מחיר הסיפוק המיידי? לא.

עצרתם רגע לחשוב על המחיר שאנחנו משלמים? "תשכח מזה" אתם אומרים לי, ואתם צודקים לגמרי. מבחינה פסיכולוגית אנו "מתוכנתים לאופטימיות", יחסית. בטוח ששמעתם כבר את המשפט "אולי זה יכול לקרות למישהו אחר, אבל אין מצב שזה יקרה לי". נכון?

לא צריך לשכנע את המשוכנעים שלא שווה לאבד את החיים בגלל סמס או לייק אחד. אבל כמו שרופאים שמעשנים סגריות יודעים שזה מזיק להם, יש לנו פער בין הידיעה לבין העשיה ושינוי ההרגלים. אז איך לעזאזל נפסיק את משחק הדמים בדרכים?

att-worth-a-life canpaign
כרזת קמפיין חברת AT&T

אני רוצה להציע שלושה דברים לשינוי המצב:

1. קדמה טכנולוגית כי מגיע לנו יותר

חברות הטכנולוגיה הענקיות שמרוויחות מילארדי דולרים, חייבות לקחת אחריות על מכונות הלייקים והסמסים שאנחנו מחזיקים ביד. כשאנו רוכשים סמארטפון או טאבלט, אנחנו מקבלים "בילד-אין" יחד עם מערכת ההפעלה, אפשרות לקבוע מצב "טיסה". למה? כי חברות התעופה דרשו בטיחות וקיבלו.

כמו שאפליקציית לוח שנה ושעון מעורר מגיעות עם מערכת ההפעלה בעת רכישת סמאטרפון חדש, יוטל על החברות הטכנולוגיה לפתח עבורינו תוסף מובנה במכשיר שיוכל להבחין מתי אנחנו במצב נסיעה בדרכים. כשהסמארטפון יזההה שאנחנו בתנועה מהירה יותר ממהירות ההליכה או ריצה; הוא יושבת. אין קבלת שיחות, סמסים או התרעות, בדיוק כפי שיש במצב "טיסה". ברירת מחדל.

flight mode off on iphone OFF.jpg
אייפון במצב "טיסה"

ומה עם הנוסעים? יביטו מהחלון המכונית ויהנו מהנוף. אם בכל זאת תרצו לדבר עם החבר/ה תוכלו להניח את הסמאטפון בתא מיוחד בדלת המכונית. התא יתוכנת כך שהוא יוכל לשנות את מצב הסמארטפון למצב של "נוסע פסיבי" ברכב. השקעת חברות הרכב בפתרונות אלה תמצב אותן במקום גבוה כ"תורמות לבטיחות ולחיים".

לדעתי השינוי יבוא מלמטה. כמו התארגנויות המחאה הספונאניות לחסימת שידורי דעא"ש. המחאה על המצב שבו הם מפרסמים סרטוני זוועה ברשתות המדיה החברתיות, והחברות בעלות השליטה, גוגל ופייסבוק בעיקור, ממשיכות לגזור את הקופונים.

2. השינוי יבוא מאומת הסטארטאפ

mobileye_KATORZA campaign.jpg
קמפיין מובלאיי עם ישראל קטורזה

השינוי יבוא מאומת הסטארטפ. יזמים ולא ממשלות יביאו את השינוי. קחו לדוגמה את מובלאיי. מחקרים הראו שמערכות שמתריעות מפני סטייה מנתיב הנסיעה יכולות לצמצם משמעותית את מספר תאונות הדרכים. עד שיגיעו המכוניות ללא נהג, מדוע מערכות כמו מובלאיי לא מורכבות בכל הרכבים החדשים והמשומשים בישראל כסטנדרט? בכל ציי הרכב המסחריים והממשלתיים, המשאיות והאוטובסים? איך אף אחד לא רואה שההשקעה הכספית הזו תחזיר את עצמה ובגדול. כל שנה מחיר הקטל בכבישים עולה לנו ששה עשר מליארד שקל (נתונים מאתר עמותת אור ירוק, 2016).

 

3. שילוב משחוק לנהיגה בטוחה בדרכים

במקום "מקל", הגזרות והעונשים שהציבור לא יכול לעמוד בהן נעניק גזר, תגמולים על שינוי התנהגות לטובה בדרכים. ניתן לעשות זאת באמצעות אפליקציה משולבת משחוק.

מה זה משחוק?

המושג "מִשׂחוּק", או גיימיפיקיישן באנגלית, נטבע לראשונה על ידי ניק פלינג בשנת 2002. אני מגדיר מִשׂחוּק כ"שילוב חשיבה ועקרונות משחקיים בכל מה שהוא לא משחק בהגדרה במטרה להניע לפעולה מהנאה, לעודד אינגייג’מנט, נאמנות, לשנות הרגלים ולסייע בפתרון בעיות".

משחוק אפקטיבי מושתת על הנעת אנשים לפעולה מתוך חיבור למנועי מוטיבציה פנימית שלהם ולא רק למתן תגמולים, נקודות ועיטורים (מוטיבציה חיצונית).

כשאנו מעציבים משחוק אנחנו מפתחים ומעצבים את מסע השחקנים המשתתפים במרחב. כל אחד הוא "הגיבור" הראשי. אנו יוצרים לכל שחקן משתתף הזדמנויות לחוות "נצחונות אפיים" שמושתתים על התמודדות עם משימות מותאמות ליכולות האישיות. משימות שמאתגרות ויוצרות חוויית התקדמות מתוך מתן אוטונומיה ושליטה. המשימות מאפשרות לשחקן לבטא את העצמי שלו, מעצימות אותו דרך יצירת תחושת שייכות [חיברות] במתן עזרה לזולת וגם כתורם למטרה גדולה יותר מאשר רק לעצמו.

אתם יכולים לדמיין לעצמכם נהיגה למקום כלשהו ללא שימוש בוויז?

וויז האפליקציה שנמכרה לחברת גוגל עבור ביליון דולאר, בייבי 🙂 שינתה את חווית נהיגה של כולנו.

נכון להיום יש לוויז 50,000,000 משתמשים. הסוד של וויז הוא המשחוק שבאמצעותו היא הצליחה לרתום את חכמת ההמונים לפתרון הבעיה. גדודי מתנדבים עובדים שעות נוספות ובחינם כדי לשפר את חווית הנהיגה בדרכים עבור כולנו, בעשרות מדינות בעולם.

waze editor community gamification
יצירת קהילה אקטיבית: המרכיב הסודי להצלחת וויז

 

משחוק במקום "מלחמה" בנהגים

ידוע לכולם שמשחק הוא הדרך הטובה ביותר לשנות התנהגות של אנשים לטובה. אפליקצית משחוק שתותכן ברכב, תעניק לנהגים תגמולים מסוגים שונים עבור סגירת הסמארטפון בזמן הנהיגה. הרעיון של האפליקציה הוא לשבור את לולאת המשוב המובנת בהסחת הדעת לסמס או ללייק. האפליקציה תספק "פיצוי" לנהגים ש"מנעו מעצמם" את הציפיה לקבלת סיפוק ו/ או את הסיפוק המיידי שמתקבל מהסטת המבט לקבלת הודעה / משלוח סמס / דיבור בנייד.

gamify driving app  juloot.jpg

אפליקציית משחוק נהיגה בדרכים בפיתוח

האפליקציה תכלול מערכת ניקוד, לוח תוצאות, אפשרויות תחרויות בין חברים והתקדמות בשלבים שונים. הנהגים שיתמידו בשינוי התנהגותם לאורך זמן יוכלו לצבור פרסים ותגמולים כמו במשחק מחשב. את הפרסים הוירטואלים יהיה ניתן להמיר בכסף ובסטוטס המוניטין חברתי בארגון, שווה כסף [ הנחה בביטוח הרכב, תוספת שכר במשכורת של נהג מקצועי, פרס הנהג המצטיין השבועי, החודשי של החברה].

את הנקודות שתצברו, יהיה אפשר להמיר במתנות ופרסים, מוצרים ושירותים של מותגים. ההשקעה באפליקצית המשחוק תבוצע על ידי משרד התחבורה, עמותת אור ירוק והחברות המובילות במשק שיצטרפו למהלך וייתנו מאצ'ינג שווה ערך כספי.

האפליקציה נמצאת בפיתוח. אחת הדרכים ליישום מהיר בציי רכבי החברות המסחריות וציי הרכבים של מוסדות השלטון והמדינה יוכל להעשות באמצעות רגולציה מחייבת בכנסת. הפצת אפליקצית משחוק לנהיגה בטוחה ברבים, תוכל להעשות כתוסף – פלאג-אין בתוכנת וויז, מובלאיי, או כל פלטפורמה ייעודית מתאימה.

עד שהרובוטים יקחו מאתנו את השליטה בהגה.

 


 

אודות הכותב
דר' חנן גזיתד"ר חנן גזית עוזר למנהלי ארגונים וחברות, יזמים, מורים ובני נוער לשלב מִשְׂחוּק gamification וגישה משחקית Gameful Mindset לשם למידה ומיצוי הפוטנציאל האישי וכדי לשפר תוצאות באפליקציות ואתרים, פרסום ושיווק, מערכי מכירות והדרכה.

יש לך שאלות עבורי? אפשר לצייץ אותן בטוויטר ל VRider@ בצירוף התגית (האשטאג) GamefulHeroes# , להוסיף תגובה פה או בדף הפייסבוק. לחילופין אפשר לשלוח אותן אלי בדואל. הקליקו על אייקון המעטפה ^ בתפריט העליון.

 


חזרה לתוכן העניינים


 

לא גיבור ולא נעלים

לא גיבור ולא נעלים

שקפצתי למסילת הרכבת לא העסקתי את עצמי בשאלה האם אני גיבור. לא חשבתי על שום דבר פרט לדבר אחד. אני חייב להציל את האיש לפני שהרכבת תגיע ותדרוס אותו*. לא היו מצלמות במעגל סגור והאחראים  בתחנה לא ראו שהוא איבד את שיווי משקלו ונפל על הפסים.

היינו בעיר קלן בגרמניה. החזקתי בידי שקית עם חולצה ונעלי ספורט, שלל קניותי. בקטנה. כשנכנסנו לתחנה ראיתי ששעון התחנה מורה שישים ושבע שניות להגעת הרכבת.

איזה יעילות גרמנית

אצלנו בארץ, טרום אפליקציית מוב-איט, לא היה מצב לדעת מתי יגיע האוטובוס הבא לתחנה. 

זרקתי את השקית שקניתי על מדרכת התחנה ורצתי
כעת הייתי למטה
עשיתי בראש חשבון מהיר
הריצה והקפיצה לפסים, שבע שניות
נותרו לי שישים שניות בדיוק.

במבט אחד קלטתי את הסיטואציה
האיש הזקן שכב שגופו כלפי מטה על הפסים
ראשו מוטה הצידה ועל מצחו פסים רחבים בצבע אדום
הוא היה מחוסר הכרה ולצידו בקבוק זכוכית שבור
אין זמן

ניסיתי למשוך אותו כלפי מעלה לעבר שפת מדרך המסילה
לא הצלחתי. הוא היה הרבה יותר כבד ממה שחשבתי ביחס לממדי גופו.

ניסיון שני
תפסתי את שולי המעיל שלו

שלושים שניות להגעת הרכבת
מאמץ נוסף. הצלחתי להכניס את ידיי מתחת למעילו של האיש
חבקתי אותו והרמתי אותו כלפי מעלה
ותוך כדי שראשו שמוט לפנים, שילבתי את שתי ידיו והנחתי את כפות ידיו יחד על שפת מעקה המסילה הגבוה, כמו שעושים לטובע, כפי שאומנתי לעשות בקורס מצילי בריכה צעירים.
ידיו של הקשיש שימשו כנקודת עוגן.
הנחתי את ידי על שתי כפות ידיו וצעקתי לדודי, חברי למשלחת להתעשת.
ביקשתי שיעזור לי להחזיק ביידי הקשיש בזמן שקפצתי למעלה
תוך כדי שאני ממשיך לתפוס את כפות ידיו של הקשיש כדי שלא יחליק למטה חזרה לפסי הרכבת.

ניסתם פעם להרים אדם מחוסר הכרה? זה כמו להרים משקולת אבן
יחד הצלחנו למשוך ולהעלות את הקשיש חזרה לשפת מדרכת התחנה.

לוח שעון התחנה התחלף
עשר שניות להגעת הרכבת
הגרמנים האלה עם הדייקנות שלהם
הורגים אותי.

ריח חריף של אלכוהול נדף מפיו של האיש
הבטתי בפניו.

הוא שכב כשעיניו עצומות
ושער ראשו לבנות.
סתם שיכור חשבתי.

שני שוטרים לבושי מדים שחורים רצו לעברינו.
צעדתי כמה צעדים לאחור.
הרכבת עצרה בתחנה.

שתי דקות מאוחר יותר היינו על רכבת אחרת בדרך חזרה.
נעמה עמדה לידי ומסרה לי את השקית עם נעלי הספורט שהפלתי קודם.

״תסתכל יורד לך דם, נפצעת?״

את החולצה ומכנסי הג׳ינס שלי עיטרו פסים של דם כמו בציור של חאן מירו

news1new-450893580913544
"זה לא הדם שלי" השבתי, "זה של הזקן".

טאק-טק, טאק-טק, טאק-טק
כמו קולות הרכבת שנעה על הפסים
המחשבות התחילו לרוץ בראשי:
מה ההסתברות שהאיש המבוגר שהצלתי זה עתה
היה בצעירותו נאצי?

כל משפחת סבתי וסבי הושמדו בשואה.
מה חשבתי לעצמי, למה קפצתי?
אף אחד מחבריי לא עשה זאת, גם לא המלווים הבוגרים שלנו.
יכולתי להתחשמל מהפסים, איזה טיפשות. ועוד בשביל מה,
להציל איזה נאצי?

הייתי בן שש-עשרה וחצי**

לא גיבור ולא נעלים.

 

אפילוג 

התרגשות הגדולה עברה לי אחרי מספר שעות. לא ידעתי מה זה אלטרואיזם. היום אני יודע שבעת ביצוע מעשה ההצלה השתרר במוחי נוירוטרנסימטור בשם דופאמין הידוע יותר בכינוי "מולקולת האושר" שגרם לתחושת ה"היי" שלי. הבסיס להתנהגות אלטרואיסטית כלפי אחרים הוא אמפתיה וחופש הבחירה לבצע פעולות למרות שהן עשויות לסכן אותנו. אבל אנחנו וגם בעלי חיים מתוכנתים לכך מבחינה גנטית. יש לנו "גן אנוכי" כמאמר החוקר ריצ'רד דוקינס.

אי אפשר להסביר את המעשה שלי לפי עקרון "ההכבדה" של אמוץ זהבי, על פיו מעשים שיכולים להתפרש כאלטרואיסטיים הם דרך להבעת עוצמה ויכולות. אלה מהווים סמנים לבני המין השני על יתרון גנטי של ה"אלטרואיסט" כביכול כבן זוג פוטנציאלי. אבל הנערה הכי יפה וה"שווה" במשלחת לא הייתה בראש שלי.

אין לי הסבר הגיוני לפעולה שעשיתי.

כמו שאומרת אימו של במאי הסרט הדקומנטרי ״10% מה הופך אדם לגיבור?״ יואב שמיר: "תשאל אותו במרומים".

 

אחרי הרבה שנים, במהלך טיול ג'יפים לצפון, מצאתי את עצמי קופץ שוב להציל נערה בשם רוני ממוות בטביעה במערבולת נחל דישון.

העולם הוא כמו משחק תפקידים מרובה משתתפים מקוון ענק עבור גיבורי עידן המשחוק. ~ חנן גזית

על פי הגישה שפיתחתי GamefulHeroes כל אחד יכול לבחור ולחליט האם להשאר במצבו הנוכחי או להשתנות ולהיות הגיבור והבמאי הראשי במסע החיים. לממש את הפוטנציאל שטמון בו. 

יישום הגישה המשחקית לחיים (Gameful Mindset) הזו מאפשרת לכל אחד להתמודד טוב יותר גם עם האתגרים, המשימות והקשיים שבדרך.


 

* מזכיר במעט את סיפור "גיבור הרכבת התחתית של ניו-יורק" בסרט הדקומנטרי המעולה שראיתי: ״10% מה הופך אדם לגיבור?״ של הבמאי והיוצר יואב שמיר.

what makes a man a hero
www.10precentfilm.com

 

 ** חבר במשלחת נוער של תלמידים מצטיינים במסגרת תוכנית "ערים תאומות".


אודות המחבר
דר' חנן גזיתד"ר חנן גזית עוזר למנהלי ארגונים וחברות, יזמים, מורים ובני נוער לשלב מִשְׂחוּק gamification וגישה משחקית Gameful Mindset כדי למצות את הפוטנציאל האישי, להעצים יכולות ולשפר תוצאות באפליקציות ואתרים, פרסום ושיווק, מערכי מכירות והדרכה, למידה ואימון.

יש לך שאלות עבורי? ניתן לצייץ אותן בטוויטר ל VRider@ בצירוף התגית (האשטאג) GamefulHeroes# , להוסיף תגובה פה או בדף הפייסבוק. לחילופין אפשר לשלוח אותן אלי בדואל על ידי הקלקה על אייקון המעטפה שנמצא ^ בתפריט העליון.


חזרה לתוכן העניינים


קרדיט צילום: תמונת כותרת Picturepest רישיון שיתוף CC BY-NC-ND

The SuperHeroes talent

quote-you-don-t-understand-anything-until-you-learn-it-more-than-one-way-marvin-minsky-52-60-97
You don't understand anything until you learn it more than one way. ~ Marvin Minsky

We spend over 10,000 hours in the formal educational system. How much time we spend at school on learning how to learn? on creating and fostering new innovative ideas? Not enough

 As for myself, I skipped many classroom lessons during my elementary school days. I was hooked on Science-fiction. I learned a lot about Social Sciences, Biology and Science from watching popular science TV shows and from reading Asimov's books then from my school teachers

Years later, serving as a lecturer at Tel-Aviv University School of Education, I've recall the enjoyment of my informal learning experiences. Hence, I've included in the lessons plan of my academic course "Learning Technologies and innovation" the opportunity to showing my students experts from Stanley Kubrick's 2001: A Space Odyssey epic science fiction film. Watching the movie was found to be a powerful teaching tool. it afford us with a starting point of in-depth discussions on Human-Machine love-hate interactions and about the future of Artificial Intelligence and Education.

HAL AI 2001
HAL is listening  @ 2001: A Space Odyssey Movie

Marvin Minsky the inventor of Artificial Intelligence (AI) and the co-founder of the A.I Lab and the M.I.T Media Lab served as a consultant for the design of "HAL 9000" in the 2001: A Space Odyssey movie. He died on the 24th of January 2016. R.I.P

Here's a quote on what we call Super Heroes "talent" from his best-seller book "The Society of Mind" originally published in 1988

“We shouldn't let our envy of distinguished masters of the arts distract us from the wonder of how each of us gets new ideas. Perhaps we hold on to our superstitions about creativity in order to make our own deficiencies seem more excusable. For when we tell ourselves that masterful abilities are simply explainable, we're also comforting ourselves by saying that those superheroes come endowed with all the qualities we don't possess. Our failures are therefore no fault of our own, nor are those heroes' virtues to their credit, either. If it isn't learned, it isn't earned.

When we actually meet the heroes whom our culture views as great, we don't find any singular propensities––only combinations of ingredients quite common in themselves. Most of these heroes are intensely motivated, but so are many other people. They're usually very proficient in some field–but in itself we simply call this craftmanship or expertise. They often have enough self-confidence to stand up to the scorn of peers–but in itself, we might just call that stubbornness. They surely think of things in some novel ways, but so does everyone from time to time. And as for what we call "intelligence", my view is that each person who can speak coherently already has the better part of what our heroes have. Then what makes genius appear to stand apart, if we each have most of what it takes?

I suspect that genius needs one thing more: in order to accumulate outstanding qualities, one needs unusually effective ways to learn. It's not enough to learn a lot; one also has to manage what one learns.

Those masters have, beneath the surface of their mastery, some special knacks of "higher-order" expertise, which help them organize and apply the things they learn. It is those hidden tricks of mental management that produce the systems that create those works of genius. Why do certain people learn so many more and better skills? These all-important differences could begin with early accidents.

One child works out clever ways to arrange some blocks in rows and stacks; a second child plays at rearranging how it thinks. Everyone can praise the first child's castles and towers, but no one can see what the second child has done, and one may even get the false impression of a lack of industry. But if the second child persists in seeking better ways to learn, this can lead to silent growth in which some better ways to learn may lead to better ways to learn to learn. Then, later, we'll observe an awesome, qualitative change, with no apparent cause–and give to it some empty name like talent, aptitude, or gift."

The Society of Mind-

 (Marvin Lee Minsky R.I.P (1927 –2016

Here is his famous TED Talk on the Human Mind

 

How do you foster your "special gift" Long Life Learning? Think about it for a minute

👑 איך עושים משחוק תוכן מניע לפעולה בהנאה ב- 3 צעדים?

🎣 איך מניעים לפעולה בהנאה על ידי משחוק תוכן Gameful content בשלושה צעדים?

כתיבת מאמר טוב היא משימה לא קלה. לפני שתסיימו לכתוב ולפרסם את המאמר הבא באתר או בבלוג המקצועי שלכם כדאי שתדעו מספר עובדות. הידעתם שמתוך 100 האנשים שקוראים את המאמר הזה, תשעים לא יקראו את כולו? לא, אין סיכוי שהם יגללו אותו עד סופו. יתר על כן, על פי נתוני מחקר של חברת צ'ארט-ביט חמשה מתוך אותם מאה הגולשים, יקראו רק את הכותרת ויתנו במקרה הטוב מבט חטוף בתמונה הראשית. הם כבר לא כאן. אאוץ! מתסכל.

משחוק תוכן הוא המלך

קביעתו של ביל גייטס ש"התוכן הוא המלך" בשנת 1996 נכונה וחשובה מתמיד, אבל העולם האינטרנט השתנה ללא הכר מאז. הגולשים ברשת מופצצים במידע ותוכן שיווקי.

גיבורי דור המשחוק משחקים במשחקי מחשב ונסיכות הסלפי משתכשכות באוקינוס אינסטגרם וסנאפצ'אט.

 

אין סבלנות. כולנו פחות ממוקדים. סובלים מהפרעות קשב. כמו פרפרים אנחנו מרחפים מעל שדות אין סופיים של פרחי מסרים. איך נגרום למשתמשים להתמקד בתוכן שלנו וגם לשתף אותו עם חברים?

אני מציע ללכוד את המשתמשים עם רשת שנקרא לה  משחוק תוכן Gameful content.

דמיינו שאתם אוכלים את הגלידה האהובה עלכם כעת. מה אתם מרגישים? מישחוק תוכן הוא כמו גלידה טובה עם טוויסט שאנשים יאהבו לשתף עם חברים. הטוויסט הוא Gameful content
בתעשית הפרסום והשיווק ברשתות מדיה חברתיות קוראים לשיתוף בתוכן "תופעה ויראלית", באזז. איך גורמים לאנשים לבצע את פעולת ה SHARE?

3 צעדים למשחוק תוכן אפקטיבי:

1. מיקרו-קופי טופינג Topping

נסחו כותרת מושכת ומניעה לפעולה. כותרת המאמר צריכה להיות כמו העטיפה והטופינג של גביע הגלידה היא צריכה להיות משעשעת וחידתית כאחד. הכותרת צריכה לרמוז על התוכן אך לא לגלות את הכל. חשוב: איך תוכל ליצור סקרנות בקרב הגולשים שיגרום להם להקליק על הכותרת? דוגמה טובה לכך היא אתר UPWORTHY שהצליח להגיע לתשעים מיליון משתמשים (יוניק יוזר) תוך שנה וחצי ולהיות האתר השלישי בגודלו בכמות השיתופים והלייקים בפייסבוק. כנסו וקבלו השראה.

2. Fun Core

הפכו את התוכן שלכם לחידון מהנה ומושך. שמונה או עשר שאלות יספיקו. ישנם סוגי חידונים שונים על פי נושא התוכן. לעיתים יתאים חידון טריוויה ולעיתים יתאים יותר שאלון וחידון אישיותי. את השאלות והתשובות לשאלות יש לנסח בשפה קלילה וכיפית. שלבו תמונות וקליפים להעצמת החוויה.

3. Sweet Finale with a taste for more

הכי חשוב, סיום מתוק שישאיר טעם לעוד. מישחוק מבוסס על מתן משוב מיידי על פעולות השחקנים. יש ליצור משוב שנותן ערך אמיתי למשתמשים, כשה שיגרום להם לרצות לשתף בו גם חברים. כמו סופו של גביע הגלידה עם במילוי השוקולד, כבדו את הגולשים שלכם שהשקיעו זמן בחידון במתן משוב. על המשוב להיות משעשע וגם מלמד משהו על עצמם. הם יאהבו וירגישו צורך לשתף עם חברים.

Gameful Content is like an Ice Cream with a twist.

Hanan Gazit-

בונוס: פלטפורמות משחוק תוכן

בין פלטפורמות משחוק תוכן שמפרסמים וגופי תקשורת ועסקים מובילים משתמשים בהם באופן שוטף כדי ללכוד אותכם תוכלו למצא את פלייבאז Playbuzz 

ואת פלטפורמת אפסטר APESTER

האם אפשר למשחק כל תוכן? 

כל תוכן אפשר למשחק, אבל לא בטוח שצריך. ישנם תכנים שעשויים אפילו להנזק כתוצאה מהפעלת עקרונות ומנגנוני משחקים לא מושכלת. לכן יש לשקול מראש לאיזה קהלי יעד אתם כותבים את התוכן. שאלו את עצמכם האם מישחוק התוכן הולם ומתאים למטרות שלכם? מומלץ להעזר במומחיי גיימיפיקציה וקריאטיב כדי לבחון מה מכל התוכן שאתם כותבים כדאי ורצוי למשחק, איזה פתרונות ואפליקציות משחוק תוכן יתאימו לצרכים שלכם ויובילו אתכם לשיפור תוצאות.


אודות הכותב

דד"ר חנן גזית חוקר משחקי וידאו למעלה מעשור, משחקולוג מומחה, מנטור ויזם. מרצה מבוקש בארגונים, חברות הייטק וסטארטאפים בארץ ובחו"ל. חנן מעביר הרצאות וסדנאות מרתקות על גיימינג, גיימפיקציה ועל גישת מיינדסט משחקי לשיפור תוצאות והעצמה אישית שפיתח. ההרצאות משלבות ידע מקצועי נרחב, הומור ומשחקיות. מרצה באקדמיה ומנחה פיתוח אפליקציות משחקים במכללות. עומד בראש המרכז הישראלי של האיגוד הבינלאומי של חוקרי משחקים דיגיטליים. כותב את ספרו מִשְׂחוּק העתיד (שם זמני), עורך ומגיש פודקאסט בנושא, גיימר.

למידע והזמנת הרצאות על עולם הגיימינג, משחוק ומיינדסט משחקי עבור מנהלי ארגוניםקישור

מידע על שירותי ייעוץ – משחוק וטכנולוגיות גיימינג לשיפור תוצאותקישור

רוצה לדעת עוד? המרכז הישראלי של איגוד חוקרי משחקים דיגיטליים העולמיקישור

יש לך שאלות, בקשות, הצעות? אפשר להוסיף פה תגובה, לשלוח מסר ב פייסבוק או ב וואטסאפ


חזרה לתוכן הענייניים