להיות אסטרונאוט: גיימינג+ מציאות מדומה לשם למידה

kspgame4learning

אם הייתם מדעני חלל, איזה לווין הייתם בונים? על איזה טיל הייתם משגרים אותו לירח? אם הייתם אסטרונאוטים בחללית שטסה למאדים, מה הייתם רואים? איפה הייתם בוחרים לנחות?

משחקי וידאו (Gaming באנגלית) וטכנולוגיות מציאות מדומה מאפשרות לנו את כל אלה ואף יותר. אנחנו יכולים להפוך לאסטרונאוטים ומדענים, כמו בתמונה למעלה, הלקוחה מסימולציית משחק חלל בשם Kerbal Space Program. (לאתר לחצו כאן). רוצים לבקר, לחקור ולבנות בכל מקום בחלל הווירטואלי באופן חווייתי? הכל אפשרי.

סביבות גיימינג ומציאות מדומה תלת-ממדיות מאפשרות ללומדים לשלוט במסע הלמידה שלהם מבעד למסך המחשב, או מבעד למשקפי מציאות מדומה, להיות אסטרונאוטים בחלל.

טכנולוגיות אלה מזמנות חוויית למידה חדשה, ישירה ועוצמתית של תופעות מדעיות מורכבות, שלא הייתה אפשרית קודם לכן. הלומדים יכולים להתנסות באופן ישיר בבנייה של אובייקטים, בחקירת מרחב וירטואלי מנקודות מבט ומסגרות ייחוס שונות ואף לשנות את גודלם היחסי, או אפילו את כל המרחב עצמו.

בשונה מלמידה פורמלית, טכנולוגיות גיימינג ומציאות מדומה מתמקדות בחוויית מסע השחקן במשחק. הלומדים הם הם הגיבורים הראשיים וגם הבמאים של מסע הלמידה שלהם. בגישת המיינדסט המשחקי (Gameful Mindset) שפיתחתי, התלמידים לומדים באופן מעצים ואפקטיבי. (לקריאה נוספת לחצו כאן).

סדרת הרשת משחקים לעתיד שיצרתי עבור משרד החינוך – אקדמיה ברשת כללה עשר תוכניות שבהן הרצאתי על נושאים מגוונים על עולם הגיימינג, טכנולוגיות מציאות מדומה/ רבודה, פיתוח משחקים  וגם משחוק העתיד. במסגרת התוכנית ששודרה בחודש ברשת בחודש פברואר 2017, אירחתי באולפן אורחים.

תכירו את תומר חן, תלמיד כיתה ח' בבית ספר באיזור המרכז, שאותו הזמנתי לבוא ולהתארח בפרק מיינקראפט – ארגז החול הוירטואלי: על משחקים וסימולציות משחקים ללמידה בכלל וללמידת אסטרונומיה וחלל בפרט. תומר התארח באולפן וסיפר לצופים על חווית הלמידה היוצאת דופן שלו של מדעי האסטרונומיה וחלל במשחק הוידאו  Kerbal Space Program. דיברנו גם על שילובים אפשריים של טכנולוגיות משחקיות אלה בתהליך ההוראה בכיתה. צפו בראיון בקליפ  החל מדקה 12:55 ואילך:

סביבות המשחקים הדיגיטליים מאפשרים לנו להיות כל מה שנרצה. כמו שמטיב לתאר וֵייד וַטס, גיבור הספר שחקן מספר אחת של ארנסט קליין. בפתיחת סרטו של סטיבן שפילברג, שמבוסס על הספר, READY PLAYER ONE בשנת 2018, הגיבור מציג את האואזיס, עולם משחק מציאות מדומה עתידני שבו מרבית האנושות מבלה את זמנה. הגיבור יחד עם חבריו פועלים כדי לפצח את סודות משחק שהשאיר אחריו מפתח המשחק שהלך לעולמו, כדי לזכות בתהילה ולקבל את הבעלות עליו:

"האואזיס הוא מקום שמאפשר לך להיות בו כל דבר שתרצה להיות וכל דבר שתרצה לעשות. זו הסיבה שכולם מכורים לזה".

בשפה המקצועית של מפתחי משחקי המשחקים, מה שוויד אומר הוא הגביע הקדוש. אנחנו כמפתחי משחקים יוצרים אצל הגיימר חוויה שהוא כליכול, שהכל אפשרי. החכה שתעלה ברשת את הגיימר לתוך המשחק, מלכודת דבש של אלגוריתמים שתעטוף אותם בכניסתם בשערי המשחק, תחבק אותם ותדביק אותם אל העולם המשחקי הוירטואלי באופן כזה שהםירצו להמשיך ולשחק במשחק כמה שיותר, ולא יהיו מסוגלים לחשוב בכלל על לעזוב אותו. מילת הקסם הסודית של עיצוב חוויית הגיימר פה היא ה – אייג'נסי (Gamer's Agency ) או בשפה העברית פעלנות יזמת.

פורטנייט של חברת אפיק גיימס הצליח לפצח את הנוסחה הסודית הזו להצלחה

תשאלו כל הורה לילדים ובני נוער בישראל.

 

איך רותמים את סודות המשיכה והמוטיבציה של הגיימרים במשחקי וידאו לשם למידה?

שבעה (7)  מאפיינים של משחוק לשם למידה בסביבות גיימינג וטכנ' מציאות מדומה:

  1. הלמידה נעשית מתוך מוטיבציה פנימית, בהנאה. הלמידה מעצימה ומהנה כי היא מושתת על ההנחה הבסיסית שנולדנו לשחק מלידה. טכנולוגיות הגיימינג והמציאות המדומה מתאחדות ליצירת  מציאות משחקית (Gameful Reality) אחת, שמשנה את מרחב הלמידה העתידי.
  2. מסע הלמידה מותאם ללומדים ומאפשר לשונות הבין אישית לבוא לידי ביטוי. הלומדים "משחקים" עם ייצוגי התופעות המדעיות והמרחבים שמיוצגים בהן, בהתאם לסגנון הלמידה האישי שלהם ופועלים על פי סגנון המשחק שלהם.
  3. מסע הלמידה מאתגר וכולל משימות שמותאמות לרמת המיומנויות והידע הקודם של הלומדים. התאמה זו מאתגרת את הלומד להשתפר כל הזמן.
  4. הלומדים מקבלים משוב מידי על פעולותיהם באופנים מגוונים.
  5. הלומדים מתוגמלים על ביצועים והצלחות. למעשה, הלומדים רגילים ואפילו מצפים להיות מוערכים על הביצועים שלהם בזמן אמת בסביבות הגיימינג.
  6. כישלון נתפס על ידי הלומדים כחלק אינטרגרלי מתהליך הלמידה.
  7. סביבות גיימינג ומציאות מדומה לשם למידה, מתוכנתות כדי לספק באופן אופטימלי את חמשת מנועי המוטיבציה הפנימית שלנו שעומדות בבסיס המיינדסט המשחקי: עצמאות, מסוגלות, מטרה, חברתיות ותרומה אפית  (ראו תרשים 2 מטה). עוד על המיינדסט המשחקי ראו כאן

מודל משחוק לשם למידה הוא "שילוב ויישום של גישה משחקית, עקרונות ומנגנונים משחקיים השאובים מעולם הגיימינג, בכל פעילות הוראה והדרכה שאינה משחקית בהגדרה, כדי להניע ללמידה בהנאה, לעודד מעורבות והתמדה, לשפר תוצאות ולשכלל יכולות" (גזית, בהכנה).

העיקרון המרכזי העומד בבסיס התיאורטי של משחוק לשם למידה הוא שנולדנו לשחק ולפיכך שילוב ההנאה (במובן FUN) מפיצוח אתגרים ומשימות משחקיות היא הדרך האפקטיבית ביותר להניע לפעולה בהנאה ולשנות הרגלים והתנהגויות לטובה. גישת המיינדסט המשחקי הזו, הולכת יד ביד עם גישת ההערכה לשם למידה (ראו מאמר מורחב בנושא, בירנבוים וגזית, 2018).

תרשים: מודל משחוק לשם למידה מבוסס על מנועי מוטיבציה פנימית (גזית, 2017)
תרשים: מודל משחוק לשם למידה מבוסס על מנועי מוטיבציה פנימית (גזית, 2017)
תרשים 1: מודל משחוק לשם למידה 360. בתוך: משחוק העתיד (גזית, בהכנה)

מודל משחוק לשם למידה הוא מודל פדגוגי-משחקי שמסייע לשלב טכנולוגיות גיימינג וטכנולוגיות מציאות מדומה בהוראה. הוא מציב את הלומדים במרכז ומתייחס לשונות הבין אישית בחקר והבניית הידע בסביבות למידה דינמיות חדשניות מסוג זה.

בעזרת ה"מצפן הפדגוגי המשחקי" שפיתחתי יכול כל מורה לבחון עד כמה הפעילות הלימודית המתוכננת בכיתה מעודדת ומניעה ללמידה בהנאה את התלמידים בכיתה. המצפן המשחקי מאפשר לבחון את תכנון מסע הלומדים במרחב הלמידה, תוך התייחסות למצב הרצוי מול המצב הקיים בסיפוק חמשת הצרכים הבסיסיים שמהווים את חמשת מנועי המוטיבציה הפנימית (ראו תרשים 1 למעלה). בחינת הרצוי מול המצוי נעשית באמצעות מחוון שמסייע למורה לבחון את הדברים. המחוון מבוסס על מודל עשרת מ"מים – עקרונות עיצוב משחוק שפיתחתי (איור 2 מטה).

כשאני מפתח פתרונות משחוק לשם למידה/ הוראה/ הדרכה בהנאה אני משתמש בעקרונות אלה כמצפן (ראו איור 2 מטה). הנה שאלות מפתח לפיתוח מסע הלומד במרחב המשחקי:

  • האם הפעילות היא חלק ממרחב למידה שמעוצב כ"מסע גיבורים"?
  • האם סביבת הלמידה מתוכננת ליצירת אייג'נסי – פעלנות יוזמת  בקרב הלומדים?
  • האם הלומדים מאותגרים במשימות מדורגות שמותאמות לרמת הידע והמיומנות שלהם?
  • האם הפעילות מתייחסת לשונות הבין-אישית של התלמידים ולחוזקות שלהם?
  • האם הפעילות מעצימה את תחושת האוטונומיות של התלמידים ומאפשרת בחירה?
  • האם הפעילות כוללת מטרות ברורות, ברות-השגה ומדידות?
  • האם הפעילות מספקת משוב מיידי ללומדים ומעודדת אותם להתמיד בתהליך הלמידה?
  • האם הפעילות כוללת מערכת תגמולים גם על התהליך וגם על התוצר הסופי?
  • האם הפעילות כוללת  גם משוב לצוות ההוראה?
  • האם הפעילות היא חלק ממרחב למידה מגוון שכולל הפתעות ואתגרים שמחייבים עבודת צוות ושיתוף פעולה?
מודל 10 הממ"ים עקרונות עיצוב משחוק (גזית, 2017)
מודל 10 הממ"ים עקרונות עיצוב משחוק (גזית, 2017)
איור 2: מודל 10 הממ"ים עקרונות עיצוב משחוק לשם למידה. בתוך: משחוק העתיד (גזית, בהכנה)

בחנו את פעילות ההוראה/ ההדרכה שפיתחתם או שאתם מתכננים להפעיל: באיזה מידה בסרגל של 1-7 (כשהספרה 1 מייצגת רמה נמוכה מאד או אפסית, ו-7 מסמלת רמה גבוהה מאד) פאתם מצליחים ליישם את מודל 10 ממ"ים של עקרונות עיצוב משחוק? (השתמשו באיור 2 ).

מילת אזהרה וביקורת: אין משתמש מכל האמור לעיל שטכנולוגיות גיימינג או טכנולוגיות מציאות מדומה/ רבודה מועצמת / משולבת הן פתרון קסם ללמידת מושגים מדעיים או תופעות מורכבות. 

קיימות שתי תפיסות מנוגדות בשילוב טכנולוגיות בחינוך: האחת שאותה מייצג באופן הבולט ביותר ניל פוסטמן, רואה בהתמסרות הטוטאלית וחסרת הביקורת של החברה לטכנולוגיה שיעבוד טכנופולי ללא תוחלת. התפיסה השניה, רואה בטכנולוגיות אלה את הפתרון המושלם לבעיות החינוך. לדעתי, צריך להלך בשיקול דעת בין שתי קצוות אלה. להרחבה עיינו בספרו של גבריאל סלומון טכנלוגיוה וחינוך בעידן המידע (2000).

בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת התייחסו לטכנולוגיות מציאות מדומה כ"דבר הגדול הבא!" עבר יותר מעשור עד שהטכנולוגיות האלה הבשילו והגיעו אל מסכי המחשב של כל תלמיד. מה הפוטנציאל שטמון בטכנולוגיות אלה ללמידה של מושגים מדעיים מופשטים מורכבים כמו אסטרונומיה הייתה שאלה שעניינה אותי.

יותר מזה עניין אותי להבין טוב יותר את תהליכי הלמידה שמתרחשים בזמן אמת בעת האינטראקציה בסביבות אלה. לאחר שצפיתי בהשתאות בתגובות אורחים מכובדים מסין שהגיעו לראות את נפלאות "המסע לחלל" סביבת למידה וירטואלית תלת ממדית של מערכת השמש, שפותחה במט"ח – המרכז לטכנולוגיות חינוכיות ליד אוניברסיטת תל-אביב, הבנתי שיש פה הזדמנות לערוך מחקר מעמיק.

מצוייד במנחה אקדמי מצויין (פרופ' דוד חן) ושורה של פרופסורים מן המנין שגייסתי כיועצים על הדרך: מומחה לחקר התנהגות של בעלי חיים במרחב (פרופ' אילני), מומחה לגיאורפיה קוגנטיבית (פרופ' פורטוגלי) ומומחית להערכה חלופית בחינוך (פרופ' בירנבוים) ועם התמיכה מקרן סאקט"א רש"י לדוקטורנטים מצטיינים, יצאתי למסע לחקר אינטראקציות הלמידה בתוך מציאות מדומה.

 

המסע הביא אותי עד הולנד, בחיפוש אחר טכנולוגיות וכלים לניתוח וידאו ממוחשב שמאפשרות ללכוד ולקודד את אינטראקציות תהליך הלמידה. בהמשך הגעתי להארווארד ואמ.איי.טי בבוסטון. שם פגשתי את אחד המומחים העולמיים בתחום פרופ' כריס דדה, וגם רוברט זוברין האגדי, מייסד אגודה ליישוב פלנטת מאדים THE MARS SOCIETY ואפילו קיבלתי פרס ראשון בקטגוריית מחקרי סטודנטים באירוע MARS WEEK שהתקיים ב MIT. בהמשך העברתי בארץ כמה שעות עם ד"ר (היום פרופ') יואב יאיר בכתיבת מאמרים על ממצאי המחקר (ראו רשימת מקורות מטה).

המסע שלי לחקר אינטראקציות למידה בסביבות מציאות מדומה הביא אותי עד מכון M.I.T בבוסטון
המסע שלי לחקר אינטראקציות למידה בסביבות מציאות מדומה הביא אותי עד מכון MI.T בבוסטון

 

איך זה מרגיש להיות אסטרונאוט במושב החללית שטסה בתוך מערכת השמש? במחקר למידה בסביבת מציאות מדומה, מצאתי כמה תשובות מפתיעות לשאלה זו ועל הדרך ניפצתי כמה הנחות יסוד לגבי למידה בסביבות למידה ממוחשבות דינמיות. ספויילר: טכנלוגיות מציאות משחקית ללמידה הכי מתקדמות הן לא פתרון קסם. מורים מנטורים מוכשרים ותיווך מתאים הם הנוסחה המנצחת ללמידה והוראה אפקטיביים.

במסגרת לימודי הדוקטורט* באוניברסיטת תל-אביב ביקשתי לבחון מהי הדינמיקה של למידת מושגים אסטרונומיים בסיסיים שמתבצעת בסביבת טכנולוגיית מציאות מדומה תלת ממדית גדולת ממדים. מצאתי שהלמידה היא תהליך דינאמי וצומח (emergent) שבו הלומדים מתווים לעצמם נתיב מסע למידה ייחודי במרחב התופעה המדעית, שאותו הם חוקרים.  שינוי תפיסתי זה מתבטא במעבר: (1) ממודל חלקיקי למודל מערכתי, (2) ממודל סטטי למודל דינאמי, ו- (3) ממודל דו -ממדי פשוט למודל תלת-ממדי מורכב.

כל אלה תורמים לכך שהתפתחות ההבנה המדעית של תופעות ומושגים מדעיים בסביבות גיימינג ומציאות מדומה מתרחשות באופן לא-ליניארי.

הלומדים הופכים את המרחב הוירטואלי הזר למקום מוכר. ההנאה מעצם הלמידה מועצמת מאחר שהלומדים מפתחים תחושת בעלות (OWNERSHIP) על הידע שהם רכשו בתהליך.

יחד עם זאת, מצאתי שמרבית המשתתפים פיתחו תפיסות שגויות לגבי התופעות האסטרונומיות הבסיסיות (ראו תרשים 3). ממצאים אלה מצביעים על טיבה הפרשני של הלמידה בסביבות מציאות מדומה, תופעה המחייבת תיווך מתאים (לקריאה נוספת לחצו כאן).

תרשים מסלולי התפתחות הבנה מדעית לגבי תופעות אסטרונומיות בסיסיות של לומדים בסביבת מציאות תלת-ממד גדולת ממדים שמדמה את מערכת השמש (גזית, 2005)
תרשים מסלולי התפתחות הבנה מדעית לגבי תופעות אסטרונומיות בסיסיות של לומדים בסביבת מציאות תלת-ממד גדולת ממדים שמדמה את מערכת השמש (גזית, 2005)

ממצאי המחקר מלמדים אותנו:

בניגוד לדעה הרווחת, מרבית הלמידה לא מתרחשת בעת הפעילות של הלומדים בסביבות מציאות מדומה, אלא בשלב הרפליקציה שלהם על התהליך.

מסקנה מפתיעה נובעת מכל הדברים שהצגתי עד עתה. בניגוד לתפיסה הרווחת והמתלהבת מעצם הכנסת טכנולוגיות מתקדמות לתהליכי הוראה- למידה, צריך להבין ולהפנים כי:

חשיבות תפקידו של המורה כמתווך תהליכי למידה בסביבות גיימינג וטכנולוגיות מציאות מדומה/ משחוק איננה יורדת, אלא עולה שבעתיים.

קיים צורך במודל פדגוגי מתאים ליישום טכנולוגיות גיימינג ומציאות מדומה חדשניות בהוראה בכיתה וגם בתוכנית הלימודים.

עם כניסתן של טכנולוגיות למידה חדשניות לחיינו, ה"מצפן הפדגוגי משחקי" שמבוסס על הגישה המשחקית, עשוי לסייע בביצוע תכנון והערכה נכונים יותר של שילוב טכנולוגיות חדשניות בכיתה ובתוכניות לימודים חדשות. מצפן זה ייסייע לנו המורים לפתח הוראה לשם למידה מעצימה בהנאה עבור תלמידינו, הוראה שכל כך נדרשת וחשובה להצלחתם בעתיד.

* בנימה אישית: זוכר שדמיינתי איך אני מציג את המחקר לסא"ל אילן רמון ז"ל עם חזרתו ממשימתו בחלל. לצערי זה לא קרה.

המחקר שערכתי מוקדש לזכרו והנצחת מורשתו של סא"ל אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון ולחבריו בצוות מעבורת החלל קלומביה שלא צלחו לשוב בשלום ממסעם בחלל לכדור הארץ ב-1 בפברואר 2003. יהי זכרו ומורשתו ברוכים לעד.

ציטוט הפוסט על פי כללי ה – APA:

גזית, א' (2019, 30 בינואר). להיות אסטרונאוט: גיימינג וטכנולוגיות מציאות מדומה לשם למידה. [הודעה בבלוג משחוק העתיד – ד"ר חנן גזית | בלוגוספר]. אוחזר מתוך: https://gamefulheroes.co.il


רשימת מקורות:

בירנבוים, מ',. גזית, א'. (2018). הל״ל  ומשחוק – הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ? בתוך: בירנבוים, מ׳ (עורכת): מחקר ויישום בהערכה לשם למידה (הל"ל) של תלמידים ומורים בישראל, ע"מ 285-305. בהוצאת מכון מופ"ת – בית ספר למחקר ולפיתוח תוכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות., תל-אביב.

בירנבוים, מ' וגזית, א' (2005). עיר ה-הל"ה (הוראה-למידה-הערכה) סביבה מתוקשבת לטיפוח קהילת למידה, קיוונים – כתב העת המקוון של הכשרת המורים בישראל, מכון מופ״ת. 13 במרץ 2005. קישור:
http://bit.ly/ILA_Vcity

גזית, א' (ספר בהכנה). משחוק העתיד GamefulHeroes. (שם זמני).

גזית, א' (2010). אווטאר סקנד לייף ומעבר לו ככלי הוראה ולמידה במערכת החינוך. ביטאון מכון מופ"ת, ספטמבר 2010, גיליון 43, ע"מ 80-81.

גזית, א' (2005). מסע במערכת השמש: למידה בסביבות מציאות מדומה. חיבור לשם קבלת התואר 'דוקטור לפילוסופיה', אוניברסיטת תל-אביב.

רביד, א'., גזית, א' (2011). פליידגוגיה בתלת ממד: למידה אקדמית עם אווטאר בתוך עולם וירטואלי סקנד לייף. הכנס הבינלאומי המקוון השלישי של מכון מופ"ת.

Birenbaum, M., & Gazit, E. (2018). The Learners' Isle: A Multi-User Virtual Environment to Foster Learner Agency and Motivation. In Y. Qian (Ed.), Integrating Multi-User Virtual Environments in Modern Classrooms (pp. 240-258). Hershey, PA: IGI Global. doi:10.4018/978-1-5225-3719-9.ch011

Gazit, E. (2016). The Gameful Future: How PokemonGo, Minecraft and Virtual Reality Technologies are reshaping the learning landscape. Annual Meeting of the ICT in Education, Ministry of Education, Haifa, 26th of September 2016.

Gazit, E., & Ravid, O. (2011). Second Life Avatar in the foot steps of people with special needs: Interaction and Docu-Machinima in virtual worlds for higher education teaching, The MOFET Institute Third International Online Conference, "Opening Gates in Teacher Education, 2011: Teacher Education in the Age of Globalization, 25-26 of January, 2011.

Gazit, E. (2009). A window on digital games interactions in home settings. In: Ferdig, R. E (Ed.) Handbook of Research on Effective Electronic Gaming in Education, Vol 1, (pp.127-145). IGI Global Press

Gazit, E. (2008). Web3D for Higher Education: Real potential or just an illusion?In:  D., Ben- Zvi. (Ed.). Proceedings of the Inter-University Center for e-Learning (IUCEL) 6th Annual MEITAL National Conference, (pp. 7-8), University of Haifa, Haifa, Israel. 6th of August 2008, (Hebrew).

Gazit, E. (2008). "Possible Cultural implications of Machinima: A new narrative medium for the Y-[tube] Generation."The First Israeli Popular Culture Conference: Rules of Disorder Shifting Boundaries, Emerging Realities and New Identities, Cinematec, 15 of May 2008, Tel Aviv, Israel.

Gazit, E., Yair, Y., & Chen, D. (2006a). The gain and pain in taking the pilot seat: Learning dynamics in a non immersive virtual solar system, Virtual Reality, 10 (3-4), 271-282.

Gazit, E., Yair, Y., & Chen, D. (2006b). Emerging Conceptual Understanding of Complex Astronomical Phenomena by Using a Virtual Solar System, Journal of Science Education and Technology, 14 (5-6), 459 – 470.

ד"ר חנן גזית

ד"ר חנן גזית חוקר גיימינג, מרצה, משחקולוג. מומחה בניתוח התנהגות משתמשים ולמידה בסביבות מציאות מדומה, משחוק וחשיבה משחקית. ראש המרכז הישראלי של איגוד חוקרי משחקים דיגיטליים העולמי. מייסד ג'וּלוּת juloot יועץ לארגונים, חברות הייטק וסטארטאפים בעיצוב ופיתוח משחקים ופתרונות גיימיפיקציה

להזמנת הרצאה (מקוונת-:) קישור | לקביעת פגישת ייעוץ קישור | להצטרף לפינה יומית גיימינג בראש הצטרפו לקבוצת וואטסאפ | ערוץ טלגרם | גילוי נאות | פייסבוק | חפשו 'משחוק העתיד' בספוטיפיי, אייטונס אפל / גוגל פודקאסטס והאזינו בכל זמן שתבחרו קישור | אהבת את הפוסט? להרשמה לניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים כאן | להזמנת הרצאה (גם מקוונת) קישור | לקביעת פגישת ייעוץ ו/או שת"פ עסקי כאן

גיימינג בראש 98# משחקי מחשב ואוריינות

גיימינג בראש 98# עם ד"ר חנן גזית: משחקי מחשב ואוריינות

יום האוריינות הבינלאומי שחל היום, ה – 8 בספטמבר, מתמקד השנה ב״תפקיד המחנכים והמורים ובטכנולוגיות למידה ופדגוגיה חדשניות להתמודדות עם משבר הקורונה ומעבר לו״.

UN International Literacy Day 2020

בכמה פינות גיימינג בראש קודמות, הבאתי ממצאי מחקרים בנושא *אוריינות ומשחקי מחשב*. היום זו הזדמנות טובה לשתף בכמה חדשות וממצאים מעניינים, שפורסמו לאחרונה בנושא. 

איך משפיעים משחקי וידאו על עמדות של ילדים וצעירים לגבי אוריינות, התנהגויות ומיומנויות?

תוצאות סקר מקיף שבחן שאלה זו פורסמו לאחרונה בבריטניה. המחקר נערך על ידי הקרן הלאומית לאוריינות, ה – National Literacy Trust בשיתוף  איגוד הבידור האינטראקטיבי הבריטי (Ukie) והוצאת הספרים המכובדת   Penguin Random House 

בסקר השתתפו  4,626  צעירים בגילאי 11 עד 16 מרחבי בריטניה שנערך בין החודשים נובמבר- דצמבר 2019.  בנוסף, נערך בקרב 3,817 צעירים בגילאי 11 עד 18 וסקר בקרב 826 הורים לצעירים בקבוצת גיל זו, במהלך הסגר בשל משבר הקורונה, כדי לתעד את השינוי בהתנהגויות הצעירים סביב משחקי וידאו ואוריינות. הסקר נערך בחודש מאי עד תחילת יוני 2020. סה"כ השתתפו בו 8,443 ילדים ובני נוער.

השתתפו בסקר שלנו: הורים, ילדים וגיימינג

להלן 10 מסקנות מרכזיות לגבי משחקי וידאו ילדים ואוריינות:

1. משחקי וידאו מספקים לילדים צעירים דרך חדשה לקריאה ולשיפור הביטחון העצמי במיומנויות הקריאה

ארבעה מתוך חמשה (79.4%) צעירים שמשחקים במשחקי וידאו קוראים חומרים הקשורים למשחקי וידאו לפחות פעם בחודש, כולל תקשורת בתוך המשחק (39.9%), ביקורות ובלוגים (30.5%), ספרים (21.8%) ומעריצים בדיוניים ( 19.4%).

אחד מכל שלושה (35.3%) צעירים שמשחקים במשחקי וידאו מאמינים שמשחקי וידאו הופכים אותם לקוראים טובים יותר.

2. משחקי וידאו יכולים לעודד יצירתיות בקרב ילדים צעירים באמצעות כתיבה

שלושה מתוך חמשה (62.5%) צעירים שמשחקים במשחקי וידיאו כותבים משהו שקשור למשחקי וידאו פעם בחודש, כולל סקריפטים של משחקי וידאו (27.5%), עצות לעזור לשחקנים אחרים (22.1%), מעריצים בדיוניים (10.8%) ובלוגים. או ביקורות (8.0%).

3. משחקי וידאו יוצרים עבור ילדים חוויות "התמעות" (באנגלית immersion) של "להיות בתוך" הסיפורים

4.  משחקי וידאו משותפים מהווים חוויה תרבותית ומסייעים לבניית תקשורת חיובית עם חברים ועם בני משפחה

שלושה מתוך ארבעה (76.3%) צעירים מדברים עם חבריהם על משחקי וידאו לעומת 3 מתוך 10 (29.4%) שדנים בספרים. ילדים צעירים דיווחו כי משחקי וידאו עוזרים להם לבנות קשרים חברתיים 'בחיים האמיתיים' וגם אונליין ברשת.

בנים נוטים יותר לשחק משחקי וידאו מאשר בנות (95.6% לעומת 65.2%). כמעט פי שניים מבנים מאשר בנות אמרו שהם שוחחו עם בני משפחה וחברים במסגרת משחק משחק וידאו במהלך הסגר בבריטניה עקב משבר הקורונה (70.5% לעומת 39.7%).

5. משחקי וידאו תורמים ומגבירים האמפתיה לאחר

שניים מתוך שלושה (65.0%) ממשתפי הסקר הצעירים אומרים שמשחקי וידאו עוזרים להם לדמיין שהם מישהו אחר.

6. משחקי וידאו עוזרים להתמודד עם מתח או לברוח ממתח ורגשות קשים ותומכים בשְׁלוֹמוּת הנפשית (באנגלית well-being) שלהם, במיוחד על רקע משבר הקורונה

ילדים צעירים רבים דיווחו כי משחקי וידאו עוזרים להם להתמודד עם מתח או לברוח ממתח ורגשות קשים

יותר ממחצית (55.6%) מההורים אמרו שילדם שוחח עם המשפחה והחברים במסגרת משחק משחק וידאו במהלך הנעילה. הסגר והבידוד החברתי הכפוי עקב משבר נגיף הקרונה.

שלושה מתוך חמשה (59.6%) הורים חשו שהתקשורת עם המשפחה והחברים במסגרת משחק משחק וידאו בזמן הסגר עקב משבר הקורונה מועילה לרווחתו הנפשית של ילדם בתקופה זו.

7.  משחקי וידאו מגבירים בעיקר המעורבות של בנים ושל אלה שאינם אוהבים כלל לקרוא. מחזקים עבורם את אוריינות הקריאה.

אחד ממצאי המחקר המעניינים שדווחו על ידי החוקרים הוא ששלושה מתוך ארבעה (73.1%) ילדים שלא אוהבים כלל לקרא, אומרים שמשחקי וידאו עוזרים להם להרגיש יותר חלק מסיפור מאשר לקרוא טקסט בספרים.

בנוסף, על בסיס מחקרים שערכתי בעצמי בנושא (לינק למחקר), משחקי וידאו, ובמיוחד משחקי תפקידים מרובי-משתתפים מקוונים, כמו רוּנסְקֵייפְּ ו- מיינקראפט:

8. משחקי וידאו משפרים כישורי השפה האנגלית כשפה שניה

9. משחקי וידאו משפרים מיומנויות וכישורי המאה ה-21 הנדרשים בעולם העבודה העתידי

10. משחקי וידאו מספקים לצעירים מיינדסט – ארגז כלים מחשבתי משחקי, שמכין אותם לעתיד כאוטי ומשבש במשבר הקורונה ומעבר לו.

GameOn!

ד"ר חנן גזית

ד"ר חנן גזית חוקר גיימינג, מרצה, משחקולוג. מומחה בניתוח התנהגות משתמשים ולמידה בסביבות מציאות מדומה, משחוק וחשיבה משחקית. ראש המרכז הישראלי של איגוד חוקרי משחקים דיגיטליים העולמי. מייסד ג'וּלוּת juloot יועץ לארגונים, חברות הייטק וסטארטאפים בעיצוב ופיתוח משחקים ופתרונות גיימיפיקציה

להזמנת הרצאה (מקוונת-:) קישור | לקביעת פגישת ייעוץ קישור | להצטרף לפינה יומית גיימינג בראש הצטרפו לקבוצת וואטסאפ | ערוץ טלגרם | גילוי נאות | פייסבוק | חפשו 'משחוק העתיד' בספוטיפיי, אייטונס אפל / גוגל פודקאסטס והאזינו בכל זמן שתבחרו קישור | אהבת את הפוסט? להרשמה לניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים כאן | להזמנת הרצאה (גם מקוונת) קישור | לקביעת פגישת ייעוץ ו/או שת"פ עסקי כאן

מה זה אמבודימנט וירטואלי? Virtual Embodiment

Virtual Embody_GamingBarosh

גילום וירטואלי של גוף האחר (Virtual Embodiment באנגלית) היא אשליה שנוצרת במוח בסביבות מציאות מדומה. המוח שלנו מייצר באופן מהיר וספונטני את האשליה שלפיה ייצוג הגוף הוירטואלי שלנו הוא הגוף הממשי שלנו, או במילים אחרות "בעלות על גוף האחר".

כדי ליצור אשליה תפיסתית של 'בעלות על גוף אחר' צריך רק להתנסות, לא צריך לדמיין או לחשוב איך זה ירגיש "בנעליו של האחר". המשתמש פשוט רואה את הגוף הוירטואלי שלו בסביבת מציאות מדומה תלת-מימד זז בהתאמה עם התנועות הגוף שלו עצמו, במבט ישיר או על ידי הסתכלות במראה וירטואלית שמוצבת בפניו.

Virtual reality can transform not just where you are, but who you are. Mel Slater

למה המוח שלנו יכול ליצור בקלות את האשליה שאנחנו מישהו אחר?

לדעת פרופ׳ מל סלייטר חוקר "נוכחות" ו – "התמעות" בסביבות מציאות המדומה בעל שם עולמי, הסיבה לכך טמונה בתכונת הפלאסטיות המופלאה של המוח שמאפשרת לנו לקבל שינויים רדיקליים.

דוגמה טובה לאשליית 'בעלות על גוף אחר' היא ניסוי 'כפפת הגומי'. במחקר בסיסי שבצעו חוקרים מאוניברסיטת טורין באיטליה בשנת 2004 נמצא שהמוח שלנו יוצר באופן ספונטני ומהיר את האשליה שאיברים חיצוניים הם חלק מהגוף שלנו.

בניסוי 'כפפת הגומי' הנבדקים מניחים את כף היד היד שלהם על שולחן כשמסך מסתיר אותה. במקום כף היד שלהם הנבדקים רואים כף יד מלאכותית מפלסטיק כהמשך של היד. החוקר מגרה את היד האמיתית עם מגע ואת היד מהגומי שנראית לך בשדה הראיה. כפי שניתן לראות בסרטון חוש הראיה והמגע קשורים זה בזה מה שמוביל לאשליות המגע "שכאילו נגעו ביד" למרות שנוגעים ביד מהגומי. המוח מנסה לפתור את הבעיה ולהתמודד עם הדיסוננס התפיסתי-חושי הזה, ולכן מפרש זאת כאילו יד הגומי שייכת לגוף.

מרכז הראיה במוח תופס 45% מכל המוח. חוש הראיה החזק שלנו מאפשר לייצר ״אשליות בעלות גופנית״ כאלו באמצעות טכנולוגיות מציאות מדומה, שבה לובש השחקן/ משתמש קסדה HMD – Head Mounted Display שמנתקת אותו מגירויים של העולם הממשי.

חיקוי מדוייק של תנועות הגוף בתוך סביבות מציאות מדומה באמצעות חיישני תנוע ועקיבה המוצמדים לחלי גוף שונים גורמים למוח ליצור את אשליית האמבודימנט הוירטואלי באופן מהיר וספונטני. על פי אותו עקרון שנמצא בניסוי 'כפפת הגומי', המוח פותר את הדיסוננס התפיסתי-קוגניטיבי שנוצר בעקבות קבלת המסרים השונים מהחושים שלנו באמצעות יצירת אשליית "אמבודימנט וירטואלי" שהמתבטאת בתפיסת "בעלות על גוף וירטואלי של האחר".

סלייטר מנהל מעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת ברצלונה ולונדון קולג׳ באנגליה ועמיתיו למחקר, טוענים ש״הבעלות על גוף האחר״ אינה רק אשליה תפיסתית של המוח אלא גורמת לנו להפוך למישהו אחר.

טענה מרחיקת לכת זו מגובה בסדרת מחקרים שבהם נמצא ש'אמבודימנט וירטואלי יוכל לשנות את המיינדסט שלנו: הלך הרוח, אמונות, גישות וגם את דפוסי ההתנהגות.

גבר גבר, גבר אישה

חוקרים מאוניברסיטת סן פרנסיסקו מצאו שגברים שגולמו וירטואלית כייצוגי אווטארים נשים בסביבת מציאות מדומה, שכללה סינכרון מלא של תנועות הגוף באמצעות חיישנים לבישים, הראו רמות גבוהות יותר של הטיות מגדריות מרומזות לעומת גברים שגולמו כאווטארים גברים. בניסוי הגברים בצעו אימון טאי-צ'י בדמותם הוירטואלית. נמצא שההטייה המגדרית המרומזת גברה לאחר חשיפה לגילום הנשי. עוד נמצא שכל המשתתפים הגברים הרגישו את אשליית הגילום הוירטואלי ללא קשר להתאמה המגדרית שלהם לדמות האווטאר.

Investigating Implicit Gender Bias and Embodiment of White Males in Virtual Reality

משחוק העתיד

התפתחות טכנולוגיות מציאות מדומה פותחות בפנינו אופקים חדשים של מחקר ופיתוח בנושא אשליית 'אמבודימנט וירטואלי' שלהן עשויה להיות השפעה מרחיקת לכת על תעשיית הגיימינג, האימון וההדרכה.

בסרטון הסימולטור של להיות אווטאר Being An Avatar מוצגות מספר שאלות מחקר מעניינות:

Credit: beingavatar.org

האם טכנולוגיות מציאות מדומה יכולות לשנות אותנו כבני אדם?

האם טכנולוגיות מציאות מדומה יכולות לעצב ולשנות אותנו כבני אדם? טכנולוגיה היא רק כלי. אפשר לקחת אותה לכיוונים טובים ולעצב "מכונות אמפטיה לאחר" מצד אחד, או להגיע איתה למקורות רעים מצד שני אם מבטלים כליל את השיקולים האתיים והמוסריים.

מבעד למראה שחורה אפשר לראות מה קורה כשמבצעים מניפולציות לא מוסריות ואתיות שמעצבות את התנהגות המשתמשים לרעה. בפרק 'גברים נגד אש' בסדרת הטלויזיה הדיסטופית, קבוצת חיילים קרביים נלחמת במפלצות ומוטציות אכזריות כדי להגן על התושבים. במהלך הקרב הראשון שלו אחד החיילים מתחיל לחוות תחושות מוזרות וחוסר נוחות (בלי ספולייר).

Men Against Fire | Black Mirror: Season 3, Episode 5
ד"ר חנן גזית

ד"ר חנן גזית חוקר גיימינג, מרצה, משחקולוג. מומחה בניתוח התנהגות משתמשים ולמידה בסביבות מציאות מדומה, משחוק וחשיבה משחקית. ראש המרכז הישראלי של איגוד חוקרי משחקים דיגיטליים העולמי. מייסד ג'וּלוּת juloot יועץ לארגונים, חברות הייטק וסטארטאפים בעיצוב ופיתוח משחקים ופתרונות גיימיפיקציה

להזמנת הרצאה (מקוונת-:) קישור | לקביעת פגישת ייעוץ קישור | להצטרף לפינה יומית גיימינג בראש הצטרפו לקבוצת וואטסאפ | ערוץ טלגרם | גילוי נאות | פייסבוק | חפשו 'משחוק העתיד' בספוטיפיי, אייטונס אפל / גוגל פודקאסטס והאזינו בכל זמן שתבחרו קישור | אהבת את הפוסט? להרשמה לניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים כאן | להזמנת הרצאה (גם מקוונת) קישור | לקביעת פגישת ייעוץ ו/או שת"פ עסקי כאן

מקורות:

Lopez, S., Yang, Y., Beltran, K., Kim, S. J., Cruz Hernandez, J., Simran, C., … & Yuksel, B. F. (2019, May). Investigating implicit gender bias and embodiment of white males in virtual reality with full body visuomotor synchrony. In Proceedings of the 2019 CHI Conference on Human Factors in Computing Systems (pp. 1-12). https://dl.acm.org/doi/10.1145/3290605.3300787

Slater, M., Spanlang, B., Sanchez-Vives, M. V., & Blanke, O. (2010). First person experience of body transfer in virtual reality. PloS one5(5). doi:10.1371/journal.pone.0010564

.

Cover VR Photo Credit: pixabay

אנטרטיינמנט כעת!

גיימינג בראש 60#

גיימינג בראש 60# עם ד"ר חנן גזית: אנטרטיינמנט כעת!

בפינתנו היומית 'ציטוט בשלישי' של שיגרו מיאמוטו, שנחשב לאחד מאבות המייסדים של תעשיית הגיימינג. במסגרת עבודתו בחברת נינטנדו הוא עיצב את משחקי הוידאו האייקונים המצליחים "דונקי קונג", "סופר מריו", "זלדה", וגם את קונסולת המשחקים Wii.

גיימינג בראש 60#
גיימינג בראש : ציטוט של שיגורו מיאמוטו הדגול

עקרונות עיצוב המשחקים שפיתח מיאמוטו משמשים עד היום כמצפן בארסנל הכלים של מעצבי משחקים מצליחים. גישתו האומנותית והיצירתית של מיאמוטו לעיצוב חווית מסע השחקן, עברה ואומצה בעולמות עיצוב נוספים דוגמת עיצוב חווית משתמש, גיימיפיקציה, עיצוב אפליקציות ומוצרים. קצת כמו מסעה של ״זלדה” גיבורת סדרת משחקי ההרפתקאות המצליחה שלו.

כעת בזמן המשבר: האם חל שינוי בדברים שגורמים לנו הנאה? לתחושת הישג? האם בתקופת חוסר הוודאות שבה אנו חיים אלמנט ההפתעה הוא רלוונטי?

התשובה לשאלה זו תלויה במרחבי הפעולה והעולמות שאותם אנחנו בוחנים: עולם הגיימינג או עולם חיי השגרה היומיומית שלנו.

עולם הגיימינג

עולם הגיימינג מהווה כעת תמונת ראי למצב המשברי. על פי דו״ח חברת המחקר סופר דאטה ההוצאות על רכישת משחקי וידאו הסתכמו ב -10.5 מיליארד דולר בחודש אפריל 2020. מדובר בעליה של 17% בהשוואה להכנסות בחודש אפריל בשנה שעברה שעמדו על 8.9 מיליארד דולר. הבידוד החברתי הכפוי שהחל לפני חודשיים השפיע על הרגלי רכישות המשחקים במהלך חודש אפריל ברחבי העולם. הרווחים משנה לשנה צמחו במשחקי מובייל (עלייה של 14%) והן במשחקים במחשבים (עלייה של 12%). צמיחת הקונסולות הייתה משמעותית עוד יותר (עלייה של 42% משנה לשנה), בעיקר בגלל ביצועים חזקים של כותרים קיימים.

אנימל קרוסינג: אופקים חדשים קרדיט: נינטנדו

״אנימל קרוסינג: אופקים חדשים״ של חברת נינטנדו, ״פיינל פנטזי 7״, ״ליגת האגדות״, ומופע הלייב של זמר ההיפ-הופ ׳אסטרונומי׳ במשחק פורטנייט של אפיק גיימס, נמצאים ברשימת מובילי ההכנסות ממכירת משחקי וידאו בחודש אפריל.

מופע 'אסטרונומי' של זמר ההיפ-הופ טרוויס סקוט בעולם פורטנייט

לדעתי, משחקים דיגיטליים מספקים מענה לצרכים הבסיסיים שלנו בתקופת המשבר. תוכלו למצוא בהם קורטוב של אסקפיזם בריחה והתנתקות, שייכות ושיוך קבוצתי, חיבור ואינטראקציה חברתית, ואפילו חיבוק וירטואלי.

האם אפשר ליישם משהו מהגישה המשחקית של מיאמוטו ועקרונות עיצוב המשחקים שלו לשם שיפור חיינו בעידן ׳פוסט קורונה׳?

עבורי תחושת סיפוק והנאה גדולה קורת כל פעם שאני עורך שיחת ייעוץ או מנטורינג (בזום). הרגע המתוק ביותר שלי כמנטור בפרויקטי פיתוח משחקים מתרחש כשאני חווה בפועל את הפתגם הידוע:

"מִכָּל מלמדי הַשְׂכָּלָתִי, וּמִתַּלְמִידִי יוֹתֵר מִכָּל".

ההנאה שביצירת הרגל וההתמדה בו

כמו שבמשחק מריו מתקדם ועובר שלבים בצעדים קטנים לעבר השגת מטרה גדולה יותר, אני מוצא את עצמי נהנה מכתיבת הפינה היומית שאתם קוראים כרגע. תחושת ההישג שלי נובעת מהעמידה במטרה וההתמדה בהרגל היומי לכתוב ולשתף בידע שלי. הרגשה שמתעצמת כל פעם שאני מסיים לכתוב ולוחץ על מקש 'העלה פוסט'.

הנאה מהפתעה צפויה

את הפרדוקס הזה אפצח עם הדוגמה הבאה שקשורה לפעילות גופנית. אני נהנה לצפות לקראת ההפתעה שבתוך ההרגל שסיגלתי לעצמי מתחילת המשבר. תרגול יומי של שיטת דטאנט ניראדין עם יוסי שריף, מאסטר שיטת אקבן אומנויות לחימה. אני יודע שכמעט כל יום מועלה סרטון שבו אוכל לצפות ולתרגל בזמני החופשי. ההנאה טמונה מעצם הצפייה לדברים החדשים שאמצא בסרטונים ואגלה על עצמי בעת התרגול הגופני.

מהם שלושת הדברים שגורמים לך הרגשת סיפוק והישג בתקופת המשבר? אשמח לדעת בתגובות.

GAMEON!

ד"ר חנן גזית

ד"ר חנן גזית חוקר גיימינג, מרצה, משחקולוג. מומחה בניתוח התנהגות משתמשים ולמידה בסביבות מציאות מדומה, משחוק וחשיבה משחקית. ראש המרכז הישראלי של איגוד חוקרי משחקים דיגיטליים העולמי. מייסד ג'וּלוּת juloot יועץ לארגונים, חברות הייטק וסטארטאפים בעיצוב ופיתוח משחקים ופתרונות גיימיפיקציה

להזמנת הרצאה (מקוונת-:) קישור | לקביעת פגישת ייעוץ קישור | להצטרף לפינה יומית גיימינג בראש הצטרפו לקבוצת וואטסאפ | ערוץ טלגרם | גילוי נאות | פייסבוק | חפשו 'משחוק העתיד' בספוטיפיי, אייטונס אפל / גוגל פודקאסטס והאזינו בכל זמן שתבחרו קישור | אהבת את הפוסט? להרשמה לניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים כאן | להזמנת הרצאה (גם מקוונת) קישור | לקביעת פגישת ייעוץ ו/או שת"פ עסקי כאן

מקורות:

Super Data Research Staff, ‘Worldwide digital games market: April 2020’, Super Data Perspectives, 22 May 2020, https://www.superdataresearch.com/blog/worldwide-digital-games-market, accessed 23 May 2020

שיטת דטאנט באתר אקבן אומנויות לחימה https://www.akban.org/hebrew/shlit

Let's GAME!

juloot gamedev mentor

Let's GAME! לייב עם ד"ר חנן גזית מייסד ג'וּלוּת
על גיימינג משחוק וחשיבה משחקית לשיפור תוצאות. משחוק העתיד / גיימינג בראש היא פינה כמעט יומית על משחוק העתיד: איך משחקי ״וידאו ואנשים עם מיינדסט משחקי מעצבים את חיינו.

התחלנו עם ״מקצועיות נמצאת בפרטים", התקנת המשחק קול אוף דיוטי החדש על וינדוס״ 8 זה מעצבן. המשכנו על סטארטאפים וגיימיפיקציה ועל אתגר פיתוח אפליקציות משחקים עבור ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה.

ישיבת פיתוח משחק עבור ילדים עם אוטיזם ברמת תפקוד גבוה

juloot (https://www.juloot.co.il) Gaming & Gamification Consultancy Agency Live at the

.האוס https://www.housewcw.com

ד"ר חנן גזית

ד"ר חנן גזית חוקר גיימינג, מרצה, משחקולוג. מומחה בניתוח התנהגות משתמשים ולמידה בסביבות מציאות מדומה, משחוק וחשיבה משחקית. ראש המרכז הישראלי של איגוד חוקרי משחקים דיגיטליים העולמי. מייסד ג'וּלוּת juloot יועץ לארגונים, חברות הייטק וסטארטאפים בעיצוב ופיתוח משחקים ופתרונות גיימיפיקציה

להזמנת הרצאה (מקוונת-:) קישור | לקביעת פגישת ייעוץ קישור | להצטרף לפינה יומית גיימינג בראש הצטרפו לקבוצת וואטסאפ | ערוץ טלגרם | גילוי נאות | פייסבוק | חפשו 'משחוק העתיד' בספוטיפיי, אייטונס אפל / גוגל פודקאסטס והאזינו בכל זמן שתבחרו קישור | אהבת את הפוסט? להרשמה לניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים כאן | להזמנת הרצאה (גם מקוונת) קישור | לקביעת פגישת ייעוץ ו/או שת"פ עסקי כאן

Podcast: Masters of Doom, Wolfenstein FPS and WOW Classic

Dr. Elhanan Gazit Ph.D. host Ziv Lavee, an avid Gamer at Work and Games Studies fellow researcher.  On this GamefulHeroes podcast episode, we discussed:


Masters of Doom Book (no spoilers)
Wolfenstein FPS and the gamer’s immersive experience
Experiencing Alternative Realities: Re-Playing History
WOW Classic and RunScape MMORPG & The gaming industry Economy

This podcast episode is sponsored by juloot – Gamification & Gaming Consultancy Agency Start Play your Life!

More landmarks for you to explore:

Masters of Boom
Masters of Book Book

David Kushner | Masters of Doom: How Two Guys Created an Empire and Transformed Pop Culture. 

History of Wolfenstein (1981-2019)

Wolfenstein YoungBlood 2019

WOW Classic

Game-On!


ד"ר חנן גזית

ד"ר חנן גזית חוקר גיימינג, מרצה, משחקולוג. מומחה בניתוח התנהגות משתמשים ולמידה בסביבות מציאות מדומה, משחוק וחשיבה משחקית. ראש המרכז הישראלי של איגוד חוקרי משחקים דיגיטליים העולמי. מייסד ג'וּלוּת juloot יועץ לארגונים, חברות הייטק וסטארטאפים בעיצוב ופיתוח משחקים ופתרונות גיימיפיקציה

להזמנת הרצאה (מקוונת-:) קישור | לקביעת פגישת ייעוץ קישור | להצטרף לפינה יומית גיימינג בראש הצטרפו לקבוצת וואטסאפ | ערוץ טלגרם | גילוי נאות | פייסבוק | חפשו 'משחוק העתיד' בספוטיפיי, אייטונס אפל / גוגל פודקאסטס והאזינו בכל זמן שתבחרו קישור | אהבת את הפוסט? להרשמה לניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים כאן | להזמנת הרצאה (גם מקוונת) קישור | לקביעת פגישת ייעוץ ו/או שת"פ עסקי כאן

10 היתרונות של משחקי מחשב לילדים ובני נוער

כל שנה ב 12 בספטמבר מציינים את יום משחקי המחשב / משחקי הוידאו הבינלאומי. לרגל האירוע החלטתי לסכם עבורך את יתרונות משחקי המחשב עבור ילדים ובני נוער. זוהי הזדמנות טובה להדוף ברגישות ובנחישות שמבוססת על מחקרים כמה דעות קדומות שרווחות בציבור לגבי גיימינג ולגבי גיימרים.

השנה אנחנו חוגגים את יום משחקי המחשב בצל משבר הקורונה. הסגר והבידוד החברתי שנכפה עלינו תרם לעליית הצורך במרחבי משחקים וירטואליים משותפים, כתחליף למפגשים פיסיים. במהלך ששת החודשים האחרונים כתבתי ושיתפתי בחדשות, מגמות וחידושים בעולם הגיימינג על רקע המשבר, כמעט כל יום בפינה שקראתי לה

׳גיימינג בראש'

הפינה שמתפרסמת בקבוצת וואטסאפ/ טלגרם ייעודית, חוגגת היום 100#

בטייימינג מ ו פ ל א ואקראי לגמרי עם יום משחקי המחשב הבינלאומי.

מה זה גיימינג בשבילכם? משחקים במשחקי מחשב? השתתפו בסקר הגיימינג הגדול שלנו – קישור

10 היתרונות של משחקי מחשב לילדים ובני נוער

הנה כמה יתרונות שטמונים במשחקי מחשב:

1. משחקי מחשב תורמים לפיתוח מיומנויות פתרון בעיות במצבי חוסר וודאות

2. משחקי מחשב משפרים את הקואורדינציה ואת הזיכרון

3. משחקי מחשב משפרים קשב ותפיסה חזותית וכישורי מולטי-טסקינג

משחקי וידאו מסוג משחקי פעולה והרפתקאות מעודדים את הילדים להיות מאוד ממוקדים ולבצע משימות רבות בו זמנית. מחקרים מראים כי משחקי וידאו מסוג יריות בגוף ראשון ומשחקי באטל-רויאל כמו פורטנייט מפתחים בקרב ילדים את הקשב והתפיסה החזותית. גיימר מקצועני שמשתתף בטורניר ספורט אלקטרוני מפגין כישורים כמו של טייס קרב על סטרואידים. צפו:

4. משחקי מחשב מעודדים יצירתיות ומפתחים את הדמיון

חוקרים מארצות הברית מצאו כי משחק חופשי במיינקראפט מעודד יצירתיות. במחקר שפורסם בכתב העת Creativity Research Journal השתתפו 353 משתתפים שחולקו לכמה קבוצות באופן שרירותי. חלקם שיחקו במיינקרפאט עם הוראות, חלקם שחקו באופן חופשי וחלקם לא שיחקו במשחקים כלל. לאחר מכן, כל הנבדקים התבקשו לצייר יצור מעולם אחר. ככל שהציור שלהם היה יותר אנושי וסטנדרטי, הוא דורג כפחות יצירתי. נמצא שאלה ששיחקו במיינקראפט באופן חופשי ועשו כל מה שהם רוצים, הציגו רמות יצירתיות גבוהות יותר בציורים שלהם באופן מובהק מהמשתתפים האחרים.

קריאה נוספת: מה זה מיינדסט משחקי? Gameful Mindset

5. משחקי מחשב משפרים מיומנויות חברתיות וכישורי מנטורינג

במחקר שערכתי בקרב ילדים ובני נוער מצאתי שמשחקי תפקידים מרובי משתתפים כמו רונסקייפ ומשחקים שמאפשרים בניה ויצירה של אובייקטים, מעודדים את הילדים ותורמים למיומנויות החברתיות שלהם. במחקר אחר נערכו יותר מאלף ראיונות עם הורים ומורים שחשפו כי אינטראקציות בין הילדים סובבות סביב שיתוף בידע לגבי המשחקים שהם וחבריהם משחקים. עוד נמצא שמנטורינג של חברים במשחקי תפקידים מקוונים מפתח כישורים חברתיים ותקשורתיים, כמו גם סבלנות, אמפתיה, ביטחון ותחושת מסוגלות וחוללות עצמית וצוותית.

6. משחקי מחשב מפתחים כישורי מנהיגות

קריאה נוספת: מחקר: מה ילדים ובני נוער עושים במשחקי מחשב?

7. משחקי מחשב תורמים ומסעיים לרכישת אוריינות וללמידת אנגלית (שפה שניה)

בפינה גיימינג בראש 98 שפורסמה לרגל יום האוריינות הבינלאומי שחל ב 8 בספטמבר, תמצאו מידע רב המבוסס על ממצאי מחקרים. לינק

8. משחקי מחשב מסייעם להפחתת חרדה וסטרס

מחקרים מראים שלמשחק במשחק הוידאו המצליח טטריס יש סגולות רפואיות. חמש עשרה דקות של משחק ביום מסייע לנו להתמודד במצבי סטרס וחוסר וודאות. האזינו:

9. משחקי מחשב מסייעים ומעצימים ילדים עם צרכים מיוחדים

10. משחקי מחשב יכולים לתרום לחיזוק החיבור המשפחתי והקשר הבין-דורי

גיימינג הוא מגרש משחקים שמגשר על פערי הגילאים. במגרש הזה אנחנו יכולים לשחק יחדיו, ילדים ומבוגרים כשווים אל שווים…ושהטוב ביותר ינצח😉🏆👾

רשימת היתרונות שהוצגו נשענת על בסיס מחקרי ואקדמי איתן.

לקריאה נוספת: דור ה-G מנפץ מיתוסים על גיימרים וגיימינג

הורים, שימו לב!

אין ברשימה זו המלצה לשחק במשחקי מחשב ללא הגבלה. הורים לילדים צעירים שמשחקים במשחקי וידאו חייבים להציב גבולות והכי חשוב להקדיש זמן משפחתי ולקיים דיאלוג אמיתי עם הילדים. להלן א.מ.נ.ה

ילדים וגיימינג
ילדים וגיימינג

א.מ.נ.ה עם גיימרים צעירים

א.מ.נ.ה הם ראשי תיבות של:

א – איזונים

הכוונה היא לאיזונים בין העולם הדיגיטלי לבין העולם הפיסי.

אם ילד בן שמונה יושב כל היום עד שתיים עשרה בלילה, כמו שהורה סיפר לי
״שמע, הילד שלי משחק שש שעות ביום, חוזר מהבית ספר, זורק את התיק, עושה קצת שיעורים, עושה לי טובה והולך לשחק עד עשר אחת עשרה בלילה…

אוקי, אני שואל: מה הוא עושה חוץ מזה?

תראה רשמתי אותו לחוג ג’ודו, אבל הוא ..לא הולך, הוא לא בקטע, הוא רק במשחקים ״.

זה לא טוב. חייבים לאזן בין פעילות גופנית ויציאה החוצה עם חבים לבין לקטע הדיגיטלי הוירטואלי, קודם כל ולפני הכול איזונים. כל מה שנעשה בהגזמה הוא לא בריא.

מ – מינונים

מינונים מתייחס להקפדה על זמני הגיימינג וחשיפה למסכים. מינונים נכונים זה דבר קריטי!

ילדים שמשחקים במשחקי וידאו ארבע חמש שעות ביום, לא מומלץ. ילדים צעירים שמתחילים עם הגיימינג ללא הגבלת מינונים על ידי ההורים, עשויים לסבול בהמשך ולהגיע לטיפול בתסמונת הפרעת גיימינג. לצאת מזה הרבה יותר קשה, מאשר למנוע את זה מראש.

אני ממליץ לילדים עד גיל שתים עשרה, להפחית כמה שניתן את שעות משחקי המחשב, פורטנייט במיוחד. שעתיים ביום גג.

לגבי ילדים צעירים בגילאי שמונה-עשר, אני ממליץ לאסור כליל על משחקים מסוג באטל רויאל, כמו פורטנייט. מחקרים על גיימרים צעירים שפורסמו לאחרונה בארצות הברית ובסין מצביעים כל כך שמשחקים אלה עשויים לשנות ולפגוע בתפקוד מרכזים חשובים במוח, כמו האינסולה במוח.
האינסולה ממלאת תפקיד חשוב בוויסות התשוקה והדחף להתנהגויות ממכרות. מחקר המוח אנו יודעים שירידה בפעילות נפח החומר האפור של האינסולה מעלה את סיכוי להתמכרויות.

כשהחומר האפור באזור האינסולה במוח של ילדים צעירים נפגע, הם מפתחים דפוס של התמכרות, שמתבטא בין השאר בהתנהגות של קריז, כמו של מכורים להרואין.

תפקידנו כהורים הוא בראש וראשונה להגן ולשמור על ילדינו. זו האחריות שלנו.

עדיף שניקח ממשחקי קנדי-קראש רק את הקנדי ונמנע את הקראש.

נ- נוכחות הורית

נוכחות הורית היא דבר חשוב מאד עבור ילדים ובני נוער. תהיו נוכחים בעולמות הגיימינג שכל כך משמעותיים וחשובים להם. שחקו איתם ביחד, תראו במה הם משחקים, ותלמדו להכיר את העולם והשפה של הילדים שלכם. עולם הגיימינג עשוי לכלול גם סכנות. יש לשוחח עם הילדים ברגישות ובעדינות על הסיכונים שטמונים בעולם הגיימינג, להגביר המודעות שלהם לעניין וללמד אותם התנהלות נכונה במרחבי המשחקים הוירטואליים.

ה- הצבת גבולות

הכוונה להצבת גבולות ברורים. ילדים חייבים את זה כמו חמצן לנשימה.

GAMEON ! 🎮❤️

ד"ר חנן גזית

ד"ר חנן גזית חוקר גיימינג, מרצה, משחקולוג. מומחה בניתוח התנהגות משתמשים ולמידה בסביבות מציאות מדומה, משחוק וחשיבה משחקית. ראש המרכז הישראלי של איגוד חוקרי משחקים דיגיטליים העולמי. מייסד ג'וּלוּת juloot יועץ לארגונים, חברות הייטק וסטארטאפים בעיצוב ופיתוח משחקים ופתרונות גיימיפיקציה

להזמנת הרצאה (מקוונת-:) קישור | לקביעת פגישת ייעוץ קישור | להצטרף לפינה יומית גיימינג בראש הצטרפו לקבוצת וואטסאפ | ערוץ טלגרם | גילוי נאות | פייסבוק | חפשו 'משחוק העתיד' בספוטיפיי, אייטונס אפל / גוגל פודקאסטס והאזינו בכל זמן שתבחרו קישור | אהבת את הפוסט? להרשמה לניוזלטר שלנו לקבלת עדכונים כאן | להזמנת הרצאה (גם מקוונת) קישור | לקביעת פגישת ייעוץ ו/או שת"פ עסקי כאן

מקורות:

גזית, ח׳ (בדפוס). משחקי מחשב ומִשְׂחוּק, בתוך: ׳מסע סביב רעיון – משחק׳, פרק 7, עמ׳ 112-89. הוצאת מודן, האוניברסיטה המשודרת ומשרד הביטחון.

גזית, ח' (ספר בהכנה) משחוק העתיד: איך משחקי וידאו ואנשים עם מיינדסט משחקי מעצבים את חיינו.