25 דברים שהורים לילדים עם חשיבה משחקית צריכים לדעת לשאול

זוכרים את הסרט "זמנים מודרניים" ? בסרט מופיע צ'רלי צ'פלין כעובד בפס היצור במפעל. בורג קטן במערכת. הוא לא מצליח להתמודד ולעמוד בזמנים ובסטנדרטים שמוצבים לו בשל שונותו ובסופו של דבר הוא נבלע תרתי-משמע לתוך גלגלי המכונה. מערכת החינוך שבשעריה נכנסים ובאים ילדינו כל שנה, היא גם סוג של מפעל, מפעל של ציונים והישגים.

לא מכבר צפיתי בתוכנית טלוויזיה בערוץ 10 על מערכת החינוך של הכתב עמרי מניב "האם צריך בית ספר?" בכיתה אחת רוכזו מספר אנשים שעל פי הקדימון "סבלו בכיתה, חלקם אפילו נשרו בתיכון, ולמרות זאת הגיעו בחייהם הבוגרים הכי רחוק שאפשר. כעת הם מעזים לשאול: 200 שנים אחרי הקמתו, עד כמה באמת נחוץ לנו בית הספר כדי להצליח בחיים?"

אין ספק, עשו עבודה טובה האחראים על הקריאטיב והקופי עם בחירת הכותרת מגדילת הרייטינג. אבל על השאלה הזו אי אפשר לענות ב"כן" או "לא", זה לא כזה פשוט. כצפוי, המשתתפים בכתבה שלא התכוננו ולמדו מראש לקראת בחינת הבגרות המקוצרת בלשון אנגלית ומתמטיקה נכשלו. מסקנות הכתבה היו חד משמעיות: "בית הספר לא מלמד את כישורי והמיומנויות הנדרשות לעולם העבודה העתידי", "לא רלוונטי". נזכרתי שכבר במאה הקודמת, אלברט איינשטיין אמר:

”חינוך זה מה שנשאר לנו לאחר ששכחנו את כל מה לימדו אותנו בבית–הספר".

אז מה החידוש? מערכת החינוך היא ספינה ענקית שמשייטת באוקיינוס המידע והידע מאז המהפכה התעשייתית. מאז ימי צ'רלי צ'פלין האוקיינוס הספיק להכפיל את נפחו מאות פעמים וכל היצורים שמאכלסים אותו (ייצוגי המידע והידע) התפתחו והשתנו. גם מנועי הספינה השתכללו ללא הכר מאז ימי מנוע הקיטור. אבל מה עם הנוסעים שמאיישים את סיפון הספינה, התלמידים והמורים? הם עדיין ספונים באותם הכיסאות ובאותן הכיתות, שלא השתנו כמעט במאום מאז ראשית המאה הקודמת.

לא מצאתי בתוכנית הטלוויזיה תשובות והצעות חלופיות לפתרון בעית מערכת החינוך. אני בטוח שיש הרבה רעיונות, חלקם ישימים יותר וחלקם פחות לפתרון הבעיה המורכבת הזו. חייבים להבין שלהזיז את ספינת מערכת החינוך ממסלולה זה לא כמו להזיז בהבל-פה סירה עשויה מנייר באמבטיה. זה דומה יותר לניסיון להזיז ולשנות את מסלולה של נושאת מטוסים ענקית ביותר מ – 120 מעלות. השינוי קשה ויכול לקחת הרבה זמן יחסית. אין פתרונות בזק.

קיימת גם ההנחה הרווחת שהשינוי תלוי בעיקר בקברניט של הספינה, הלא הוא שר החינוך של כולנו. אבל כידוע, בשל סערות הפוליטיקה בישראל, קברניט הספינה מוחלף לעיתים תכופות מידיי ויחד עמו המטרות שקובעות את מסלול הספינה נמוגות להן כקצף על הגלים.

מה הפלא שכולנו סובלים ממחלת ים? כנסו לכיתות הלימוד ותשאלו את התלמידים והמורים. אנחנו נעים בזיג-זג בכל פעם שמשבי רפורמה חדשה נושבות מלשכת השר. לכולם, שר החינוך, אנשי המערכת, המנהלים וכמובן למורים יש כוונות טובות, אבל זה לא מספיק ולא צריך לספק את התלמידים, הנוסעים השבויים בספינה וגם את המלווים שלהם. אנחנו הנושאים בנטל, ההורים לילדים ולבני נוער בכיתות א'-יב' במערכת החינוך.

אני רוצה להציע לכם דרך פעולה שונה שמתבססת על מיינסט משחקי. לא מדובר על רכישת מצופים, גלגלי הצלה או סירת הצלחה לרגע בודד. אני מדבר על משהו יותר עמוק. כל בוקר לפני שאתם שולחים את ילדכם אל בית הספר, במקביל להכנת הסנוויצ'ים, אני מציע שתבדקו את הדברים הבאים, בעזרת הרשימה שמוגשת לכם כאן באהבה:

25 דברים שהורים לתלמידים צריכים לשאול את עצמם כל בוקר

01# האם המורים מתייחסים לילדיי בכבוד?
02# האם בית הספר מחנך את ילדיי להיות אנשים טובים יותר – "בני-אדם"?
03# האם בית הספר מחנך את ילדיי לחשיבה ביקורתית?
04# האם בית הספר מעודד חשיבה יצירתית אצל ילדיי?
05# האם בית הספר מעודד את ילדיי ללמוד עם עמיתים באופן שיתופי?
06# האם מלמדים בבית הספר את ילדיי איך ללמוד?
07# האם בית הספר מזמן את התנאים המתאימים ללמידה עבור ילדיי?
08# האם בית הספר מקנה לילדיי כישורים ומיומנויות רלוונטיים לעולם העבודה העתידי?
09# האם בית הספר רואה בכישלונות של ילדיי הזדמנויות למידה?
10# האם רמות הקושי של המבחנים ושיעורי הבית מתאימות לרמות הידע והבשלות הנוכחית של ילדיי?
11# האם כמות שיעורי הבית שניתנים לילדיי היא מידתית ואינה גורמת לי להפסיד שעות עבודה וכסף?
12# האם המורים מאפשרים לילדיי לבטא את עצמם באופן מלא?
13# האם בית הספר נותן לילדיי את ההזדמנות למצוא את כישורי "גיבורי-העל" הפנימיים והייחודיים שלהם?
14# האם בית הספר מעודד את ילדיי להיות מעורבים חברתית ולתרום לקהילה ולחברה?
15# האם המורים מאפשרים לילדיי לקחת עצמאות ואחריות על תהליכי הלמידה?
16# האם בית הספר מעריך את תהליך ההתפתחות של ילדיי ופחות ממוקד הישגים ותוצאות?
17# האם בית הספר מעודד את ילדיי להאמין ביכולתם להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניהם (מסוגלות עצמית)?
18# האם המורים עוזרים לילדיי לרכוש את הכלים ואת היכולת ללמוד את הדברים שאפשרו להם להתמודד בהצלחה עם האתגרים ברמה גבוהה (מחוללות עצמית)?
19# האם בתהליכי הלמידה מעודדים את ילדיי לפרק מערכות קיימות כדי ליצור מערכות ודברים חדשים?
20# האם בתהליכי הלמידה מאפשרים לילדיי ליצור סיפורים ולהציג אותם באמצעי טכנולוגיה עדכניים?
21# האם המורים מקנים לילדיי את אהבת הלמידה?
22# האם המורים מאתגרים את ילדיי בהתמודדות עם למידת נושאים ודברים חדשים על בסיס קבוע?
23# האם תוכנית הלימודים של בית הספר מותאמת לשונות של ילדיי שמתבטאת בין השאר בסגנונות למידה, בטיפוסי לומדים, בצרכים מיוחדים?
24# האם ילדיי קמים והולכים לבית הספר בהנאה?
25# האם הם חוזרים כל יום מבית הספר עם חיוך?

כעת, לאחר שעניתם על השאלות, בדקו את מצב הדברים. אם התשובה למרבית השאלות היא חיובית, הרי שלילדכם את כל התנאים בכדי לצמוח ולגדול. אבל אם יותר ממחצית מהתשובות לדברים אלה הן שליליות, אני סבור שחובתנו כהורים לפעול לשינוי המצב. השינוי מתחיל יחד, מבפנים.

25 הדיברות להורים לתלמידים בכיתות א'-יב מבוססות על הגישה המישחקית שבאמצעותה יוצרים למידה אפקטיבית בהנאה

"הנאה היא למידה בתנאים אופטימליים, ומשחקים מראים לנו במדויק מהם אותם התנאים".
– סבסטיאן דטרדינג.

ד"ר אלחנן גזית מרצה, יועץ וחוקר גיימינג, מטאוורס וחדשנות דיגיטלית. מומחה להתנהגות משתמשים ולמידה בסביבות מציאות מדומה ומשחקים. יוצר ומגיש את הפודקאסט 'גיימינג בראש' ומנהל קהילה בינלאומית MetaYeda.